5. דבש
שש קומות בבניין יו טל מי. מלמעלה למטה: בקומה 5 הרגישו את חילופי השליטה ביו טל מי יותר מאשר בכל קומה אחרת. כמה ימים אחרי הרכישה קיים בעל השליטה החדש שיחת היכרות צוננת עם המנכ"ל. בעל השליטה הבטיח כי לעת עתה אין לו תוכניות להחליף את שדרת הניהול, ועם זאת חשוב להבין שיש לו חזון מאוד ספציפי, והאנשים סביבו צריכים להבין את החזון הזה לעומק. המנכ"ל אמר שהוא מחויב, כמובן, להצלחת יו טל מי. אחר כך התחילו לבנות בקומה משרד חדש לבעל השליטה. לפי רצונו המשרד מוקם בחזית האנרגטית החיובית של הקומה, מה שחייב הפקעת שטח מסוים ממשרד המנכ"ל.
הקומה הבאה להרגיש את חילופי הבעלות היא קומה 4, שקיבלה סמנכ"ל שיווק חדש. הוא לא הדיח סמנכ"ל קודם. זה מה שנקרא שינוי מבני: עד אז המחלקה התנהלה תחת סמנכ"ל מכירות, שהשיווק והתוכן סופחו לתחום אחריותו, אבל בעל השליטה החדש חש שיש צורך באיש שיווק שינווט את העניינים.
סמנכ"ל השיווק החדש לא לובש חליפה לעבודה, אלא טריינינג. הוא מגדל את שיערו לרצועות אפורות מקלישות וקושר אותן בגומייה. רצועות השיער שבמרכז הראש נשחקו מהגיל וממשיכת הגומייה והן דלילות מאוד, ביניהן שטחים קירחים גדולים. ביום הראשון שלו ביו טל מי סמנכ"ל השיווק מבקש לכנס את כל עובדי המחלקה – ממנהלי מוצר ועד מזיני תוכן – למפגש היכרות ו"אני מאמין". הם מתכנסים בחדר האוכל, שכבר מרוקן מדוכנים אבל עדיין מלא בניחוח דחוס וכימי.
סמנכ"ל השיווק מתייצב על פודיום שהובא לכבודו, מהדק את קשר הגומייה סביב הזנבות על העורף ומציג את עצמו. "אנחנו טובים, אבל אנחנו יכולים להיות הרבה יותר טובים", הוא אומר בקול רך מאוד ונמוך מאוד. "לא שומעים!" צועק מישהו מאחת השורות האחוריות (גם בשורות הקדמיות לא שומעים, אבל כיוון שנמצאים בטווח הראייה של הסמנכ"ל מעדיפים לא להתלונן). אחד העובדים רץ לפודיום ומדליק את המיקרופון. סמנכ"ל התוכן לא מתקרב למיקרופון, לא חוזר על הפתיח אלא ממשיך מהיכן שהפסיק: "לי יש כבר הרבה רעיונות איך מתקדמים מפה, ואני מצפה לרעיונות שלכם".
"לא שומעים!"
עובד אחר מגביר את הווליום ברמקולים למקסימום. לא עוזר.
סמנכ"ל השיווק ממשיך למצגת מלאה בתרשימי זרימה וגרפים עם מונחים כמו "הכרה זהותית" ו"צמיחה דרך הנחלה", כולם הומצאו בידי סמנכ"ל השיווק ונמצאים בשימושו הבלעדי. הוא לא מגביר את הקול, לא מתקרב למיקרופון. אולי יש איזו גומייה שקושרת בין בחירות הלבוש והתסרוקת לניסוחים הפתלתלים ולרמת הדציבלים הפרטית. גישה חדשה שהיא בעצם התבצרות נוקשה.
צעקות ה"לא שומעים!" הופכות למלמולים מתוסכלים ולבסוף להתעסקות אדישה בטלפונים. זו הפגישה האחרונה של העובדים עם סמנכ"ל השיווק. הם רואים אותו מדי פעם מסתובב בקומה בטריינינג שלו, אבל הוא חולק את רעיונותיו בעיקר עם בעל השליטה.
"הוא מבריק. לדבר איתו, זה ממש נותן לך השראה", מספר מנהל התוכן בישיבת צוות. עורך המשחקים, המפיקה, עורך רוסית ועורכת התוכן נאלצים להאמין לו. "לא סתם הוא עשה את השיווק בחברות הכי גדולות. יש לו מהלך שהוא חושב לעשות איתנו, משהו שיכולות להיות לו תוצאות מדהימות".
"אז מה זה מהלך" מפקפק עורך רוסית, ומנהל התוכן מזהיר ש"זה עוד לא ברמת שיתוף של הצוות. אבל בעיקרון…תחשוב שהעתיד הוא בויז'ואל. תחשוב שמוותרים על המילים בכלל ומעבירים רעיון של קמפיין שלם בתמונה אחת, אחי.
תחשוב שלא תראה יותר דברים כמו מה שאנחנו מריצים היום – הקמפיין של השמים הם הגבול. רק נראה תמונה של שמים ואנשים כבר יודעים לפענח את זה לבד. יש להם מוח ויזואלי. וככה קמפיין שאנחנו עושים פה יכול גם להיות בינלאומי – אתה פשוט לוקח את הקריאייטיב, בלי לתרגם בלי כלום, לוקח את זה לקנדה, לבלגיה, לאן שאתה רוצה".
"מה לוקחים לקנדה, תמונה של שמים?" שואלת עורכת התוכן. ומנהל התוכן עונה "טוב, מן הסתם זאת דוגמא מאוד כללית, בגלל זה אמרתי שהפרטים של זה הם בינתיים ברמת ההנהלה".
"איזה יופי בינלאומי" אומרת המפיקה. ומנהל התוכן מחייך: "טוב, אז, אם אנחנו כבר ככה בנימה אופטימית לעתיד, אני רוצה, ככה, לשתף אתכם במשהו. תגידו לי מזל טוב – אני מתחתן!"
מאז שמנהל התוכן החל לשתף אנשים בחדשות, הוא תמיד מקדים ב"מגיע לי מזל טוב" או "תגיד/ומזל טוב". מגיע לי מזל טוב אחי, אני גבר מאורס. תגיד מזל טוב אחי, אחיך מתחתן. הוא מרגיש יותר בנוח כשהוא מקדים את החדשות בהוראות הפעלה.
"מזל טוב!" אומרת עורכת התוכן ועורך תוכן רוסית מוסיף "כל הכבוד!". "אחי, מזל טוב!" אומר עורך המשחקים וקם לחיבוק-טפיחה עם טפיחה מחוזקת. "מזל טוב! יו איזה מרגש!" אומרת המפיקה. "יו, אני עוד שנייה בוכה" ומצביעה על עיניה הלחות כדי שמבטי האחרים יחלצו מהן את הדמעות.
עורכת התוכן ממשיכה מישיבת הצוות ישר למטבחון. מערבבת קפה נמס עלית וסוכרזית בחלב פושר. על הכוס מודפס צילום של ערוגת צבעונים, וכתוב "טיפוח מהרגע הראשון. יו טל מי".
"או, הלו!"
ברכה צייצנית. זו מנהלת קשרי החוץ החדשה (עוד תפקיד שלא היה קיים לפני הרכישה. בעלה התחבר עם בעל השליטה דרך חצר הרב). היא מחייכת חיוך גדול לעורכת התוכן. מוזגת מים חמים מהמכונה, מערבבת בהם חצי כפית מדודה של דבש, מוסיפה עשב לימונית משקית שהביאה איתה. עורכת התוכן נמצאת שם שנתיים ועדיין משתמשת בכוסות הנייר הממותגות. מנהלת קשרי החוץ הגיעה לפני יומיים ויש לה ספל משלה – ספל עגול ויפה בצבע תכלת.
"איטס סו נייס אין היר!" היא מחווה לנוף הנשקף מהאשנב הנעול במטבחון – בניין הסופרמרקט ופרויקטי הבנייה בשולי ראש העין. היא מחייכת בעודף קשר עין. "איזנט איט?".
"אני מאוד אוהבת פה באזור", מנהלת קשרי החוץ עוברת לעברית. כשהיא מדברת עברית הקול שלה מצטייץ עוד יותר, עולה אוקטבה, כמו קול של פעוטה. "אנחנו שכנים של פארק."
"אה, את מראש העין?" מתעניינת עורכת התוכן.
" איי ת'ינק איי קן סי מיי קידס סקול פרום היר!" נפעמת מנהלת קשרי החוץ ושולפת טלפון. "סו דיס איז מיי אולדסט, אסתר" (אסתר במלעיל אמריקאי).
"שי ג'אסט האד הר בת מצווה! היר שי איז אט הר בת מצווה".
מנהלת קשרי החוץ ממשיכה לגלול את אלבום התמונות ולהסביר באנגלית. משיקולי נוחות יובאו רוב דבריה בעברית.
"הנה אסתר מתכוננת.
אסתר הקטנה שלי!
כזו נחת לסבתא שלה, הטסנו אותה ממיאמי, הנה היא.
עוד אחת של אסתר
זה הלל ביום הראשון של הגן
הוא כבר הכיר חבר קטן!
עוד מהגן
עם הגננת. הוא הפייבוריט שלה!
או, הנה הקטנה שלי, הודיה
עוד גן
תראו אותה!
אסתר ונווה. נווה הבן השני, הנסיך של המשפחה!
הנה נווה
נווה
נווה עושה פרצוף! אמרתי לו לא לעשות פרצוף!
כל המשפחה יחד בחנוכה
סאצ' אה שמחה (את המילה "שמחה" היא מתעקשת לומר בעברית, במלעיל).
הודיה משחקת בסביבון!
היא אוהבת את הסביבון הזה…
נווה שוב עושה פרצופים!
הלל נרדם…
…והנה הוא ישן
מלאך שלי
הודיה
הודיה
הנה הודיה שוב
הודיה
הודיה
הודיה
הודיה"
55 תמונות. ובתמונה האחרונה כבר לא עולים אדים מהספל עם הדבש והלימונית. עורכת התוכן הפכה אורחת בחדר. "אוו, חמודים! חמודים!" אומרת עורכת התוכן 55 פעמים.
"אז באיזה מחלקה את שייכת?" מצייצת מנהלת קשרי החוץ בקשב רב מדי.
"תוכן. קונטנט".
"דאתס אמייזינג! וויל בי סיינג אה לוט אוף איץ' אות'ר".
בשאר הקומות לא מורגשת נוכחות בעל השליטה החדש, מלבד בשינוי אחד – אחת המעליות חדלה לפעול. נותקה התקשורת בינה לבין הלחצנים, והוכנס מנגנון חדש: מכשיר להעברת כרטיס מגנטי להזמנתה, כמו בכספומט. רק כרטיס מגנטי אחד פותח את המעלית הזו. מאז, במקום להבהב מספרים מתחלפים כשהיא יורדת ועולה ויורדת ועולה בשעות הלחץ, היא מציגה רק את הספרה 5.
? 