Tagline:They did the one thing the Nazis never expected. They fought back

אגב העניין הזה, ואגב העובדה שנכון להיום אף אחד לא הזמין אותי להיות מבקרת תרבות בשום מקום –  לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, חשבתי להמליץ על סרט, שיעביר לאלו מכם שלא השתתפו בשואה את החוויה במדויק.

העניין הוא, שזה סרט ששודר לפני איזה שלוש שנים ומאז לא ראיתי אותו. אז בעצם זו לא המלצה אלא העלאת זכרונות שכזו. שיתוף בחוויה. השתפכות רגשית. ליום השואה. אבל היי – זה בלוג פה. ואפילו לא בלוג עסקי, אז מותר.

אולי שמתם לב, שביום השואה נוהגים לשנות את לוח המשדרים בטלוויזיה, ולא שמים שידורים חוזרים של "חברים" כמו ברוב הימים. אז הרבה אנשים מהקאסט של הסדרה החליטו לנצל את ההפוגה ולהשתתף בסרט טלוויזיה על השואה.

זה סרט נהדר. זה סרט על מרד גטו ורשה. מרדכי אנילביץ' הוא האנק עזריה. עכשיו הוא מככב במשהו שנקרא "הף", ובעיקר הוא כל מיני דברים בסימפסונז. אבל כאן לצורך העניין הוא יזוהה כדיוויד, האקס המיתולוגי של פיבי, המדען שנסע למינסק ואז חזר לביקור קצר ממינסק ובסוף חזר לגמרי ממינסק.

עוד בגטו – רוס גלר, שזה הגיוני כי הוא יהודי. רוס מבלה חלק מהסרט בדירת מסתור אצל חברתו אליזבת'. כן, החברה בת ה-20 שלו, שלמדה אצלו בקורס? אז היא עכשיו מסתירה את רוס בדירה ועושה כל מיני משימות ריגול למען הגטו, ולא חושדים בה, שזה גם הגיוני, כי היא בלונדינית.

וגם ג'ון ווייט שם, שהוא אבא של אנג'לינה ג'ולי, שהיא אשתו של בראד פיט, שהיה בעלה של רייצ'ל. אז זה גם נחשב קשור לסדרה.

וגם מילי אביטל שם בתפקיד קטן – מה שמראה לנו איזה חרא רוס שלא טרח לסדר לחברה שלו תפקיד קצת יותר משמעותי.

וגם מזכיר לנו שמוניקה סידרה לבעלה תפקיד אורח בסדרה (הסטוקר של פיבי), וגם כיכבה בקליפ של החבר המוזנח שלה, ורייצ'ל סידרה לחבר שלה בחיים להיות החבר שלה בסדרה (ג'ושוע), ואחר כך הביאה לשם גם את בעלה (בעלה של אנג'לינה ג'ולי), ורק רוס החרא לא יודע לפרגן.

אולי זה קטע של גברים, שהם מרגישים מאוימים או שהם לא יודעים לתת ולהכיל. אולי זה רק קטע של רוס החרא. לא נשכח ולא נסלח.

בכל אופן, הסרט. כולם מדברים אנגלית במבטא מזרח אירופאי, כפי שנהוג היה לעשות בתקופת השואה. והאנק עזריה מארגן את כולם במחילה תת קרקעית ונואם נאום מרגש כשהוא לבוש בגופיית סבא, שבתקופת השואה בטח היתה מוכרת בתור סתם גופיה. אולי פעם יחליטו לשדר אותו שוב, ואני לא רוצה להרוס לכם, אז אני לא אגלה לכם את הסוף.

(רק דבר אחד קטן: חבל שצ'נדלר לא השתתף. היו רגעים שנוכחותו ממש חסרה)

בינתיים ממה שראיתי בלוח השידורים,  יהיו רק דברים לגיטימיים כמו בחירתה של סופי וסרטים תיעודיים. מזל שאפשר להתנחם בזה.

15 תגובות to “Tagline:They did the one thing the Nazis never expected. They fought back”

  1. ק.ה. רומינגה Says:

    גופיית סבא בתקופת השואה זה כמו מעיל אמריקאי בארצות הברית?

    Together they take on Hitler's war machine

    (וזה רק השלישי ברשימה, אני מאד מחבב את החריזה האיכותית של השני)

  2. idit Says:

    😀
    (אתה יודע, לא חשבתי על זה עד הסוף. כשלחצתי אתמול על "פרסום", לא לקחתי בחשבון שזה יהיה פה גם ביום השואה עצמו. וזה פחות משעשע ביום השואה)

  3. לא Says:

    באמת עלה בדעתי פעם שבעצם אין לי שום דבר נגד השפה הגרמנית, הצליל שלה אפילו די חביב בעיני. אבל אנשים שמדברים אנגלית במבטא גרמני? פוי! זה כמו הנאצים בסרטים.

  4. idit Says:

    :)) (דווקא בעיניי אנגלית במבטא גרמני זה משעשע ומזכיר סרטים על השואה, ואילו גרמנית במבטא גרמני זה מפחיד ומזכיר את השואה)
    (אה, ומסתבר שטעם רע ביום השואה זה דווקא סבבה).

  5. לא Says:

    אני נוטה לקבל את הטענה שטעם רע זה פשע די חמור, בהנחה שהטעם שלי לא כזה, כמובן.
    אבל עכשיו שאלה: נניח שאת פוגשת את אהוב לבך על יד ערימת הנעליים באושוויץ, ומאז אתם ביחד, מאוהבים כמו זוג יונים על אקסטות והכל. ונניח גם שאת מאמינה במזל אקראי ולא בגורל חטטן ומתערבן. היה שווה את זה, ה- 6 מיליון, הכוונה, רק כדי שלך יהיה הכי טוב שאפשר בחיים?

  6. idit Says:

    :))
    בארור.
    וגם הייתי מודה להם, במיקרופון, אחרי החופה, לפני הבופה.
    (אומרים שספילברג הודה לשישה מיליון "שבלעדיהם הסרט הזה לא היה נעשה" כששינדלר זכה באוסקר. אבל אני באופן אישי לא זוכרת את זה)

    (ידעתי שיש סיבה שאני לא זוכרת את זה. זה לא מה שהוא אמר. הוא אמר:

    And to the six million who can't be watching this among the one billion watching this telecast tonight. )

    (שזה ללא ספק פחות גרוע)

  7. ק.ה. רומינגה Says:

    (לא מספיק שהם מתים, גם אין להם טלוויזיה)

  8. לא Says:

    לא יותר פשוט להודות להיטלר? עדיף שתהיה חייב טובה לאדם אחד ולא לשישה מיליון, לא?

  9. idit Says:

    😀 

    כן, אבל אם הם לא היו מתים, אז לא היו עושים את רשימת שינדלר, ואז במילא הם לא היו יכולים לצפות בספילברג זוכה באוסקר.
    כך שבכל מקרה זה לא משנה.

    לא: 😀

    (כתבתי "הוא גם זה שעשה את רוב העבודה בסופו של דבר", ומחקתי. ושוב כתבתי, ושוב מחקתי. ואז כתבתי משהו על זה שהוא אחראי לקונספט וצריך לקבל קרדיט, ומחקתי)

  10. לא Says:

    לא מספיק שהם מתים ואין להם טלוויזיה, ספילברג מניח שאם הם היו חיים והיו להם טלוויזיות, הם היו בוחרים לצפות בו ולא, נגיד, להכין מצות מדם של ילד נוצרי. העם היהודי לא סבל מספיק?

  11. idit Says:

    אני חושבת שספילברג – כפרה עליו – התכוון בעיקר לעובדה שנשללה מהם זכות הבחירה אם לצפות בו או להכין מצות מדם של ילד נוצרי (ולמה שיכינו? האוסקר הוא הרבה לפני פסח). הזכות הזו נשללה מהם כשהם ניספו בשואה (אם כי לא ברור לי איך זה קרה. ראיתי ברשימת שינדלר שבאושוויץ היו מקלחות, בסך הכל)

  12. לא Says:

    כן, אני מבין את זה. אבל בא לי לייחס לו כוונות שלא בהכרח יש לו, כי לא בא לי שהוא יחשוב שאפילו אחד מתוך השישה מיליון האלה היו מעדיפים לצפות בו על להכין מצות מילד נוצרי.

  13. idit Says:

    טוב נו, ברור שראיתי את זה בסוף.
    את רשימת שינדלר.
    שוב.
    מחמיץ לגמרי את המטרה, אבל סרט טוב. מה לעשות.
    ותודה לששת המיליונים.

  14. יעל הראל Says:

    באיחור אופנתי צפיתי השבוע ב 13 הפרקים הראשונים של סקרבס, ובכותרות הסיום של לפחות 3 פרקים מתוכן היה פרומו לסדרה הזאת.
    כבר מאז שנרדמתי באמצע הפרק השני של "אחים בדם" הגעתי למסקנה שרוס וצבא (או למעשה, רוס ושום דבר אחר שהוא לא רייצ'ל, וגם לגביה אני בספק) לא הולכים ביחד.

    ויוה לה צ'נדלר!

  15. idit Says:

    יעל הראל!
    כן, צ'נדלר הוא אחלה. בתקופה שנפל בסמים וירד שלושים קילו, היה יכול להיות ליהוק לא רע בכלל לסרט ההוא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: