(דיסקליימר: מסתייגת מהמושג לא מהאנשים)

חבר'ה זה לא דבר טוב. חבר'ה זה דבר רע מאוד. לא מאמינים לי? כנסו לפורומים של "חבר'ה".

האתר חבר'ה בתקופת השיא שלו, המחויבות הזו לתת דין וחשבון לקבוצה וירטואלית של אנשים: הנה אני, שם אני עובד ופה אני גר, ויש לי חברה או התחתנתי או התגרשתי. הנה, קיבלתם עדכון סטטוס ועכשיו אתם יודעים מה עבר עליי מאז שהיינו יחד בקייטנת השיקמים.

ומי מסתכל על הפרופיל שלכם? בדיוק האנשים שאתם לא רוצה שיסתכלו, בדיוק אלה שלא ב"חבר'ה". הבחור המוזר שהיה מאוהב בך בתיכון, וכתב לך מכתב, ועשית איתו שיחה שאת מעדיפה שתהיו ידידים, ורצית למות, וחשבת מילא שאף אחד שווה לא רוצה אותי, אבל למה המשוגעים חושבים שאני בהישג ידם? והבחורה שאתה לא זוכר מי היא, אבל היא רצתה אותך בחטיבת הביניים, ועכשיו בגיל 34 היא שכנעה את עצמה שזה יהיה מאוד רומנטי אם היא תתחתן בסוף עם הילד שהיא רצתה בחטיבת הביניים. והיא שכנעה את עצמה שגם אתה תחשוב שזה מאוד רומנטי.

בשביל מה שיהיה לי בלוג? בוא נפתח בלוג אחד של כולם! של הנשואה והרווקה והגרושה והזונה והבתולה והלסבית וההומו והסטרייט והסטודנט והחייל והחייל המשוחרר וזה שקיבל צו ראשון וזו שקיבלה מחזור ראשון והמוזיקאי והעורך דין והימני והשמאלני ומאי ורועיייייייייי. בואו נפתח בלוג פורום, ונרשים בו אחד את השני עם השנינויות שלנו, ואף אחד מבחוץ לא ירצה לבוא לבקר. יותר טוב ככה. נהיה אקסלוסיביים. נהיה רק אנחנו, זה יהיה משהו שאף אחד אחר לא מבין. משהו של החבר'ה.

זה משהו שלא קיים.

24 תגובות to “”

  1. ק.ה. רומינגה Says:

    אכן.
    זה תקף גם לגבי פגישות מחזור, לא?
    (אלא אם כן את רומי\מישל)

  2. idit Says:

    🙂

  3. מרג' Says:

    אני מרגישה מותקפת

  4. idit Says:

    זו חו"ח לא התקפה אישית עלייך, אבל גם אני הרגשתי די חרא כשקראתי את "יוחאי כתב על מדורת השבט הבלוגוספרית שם הוא מתאר את הקהילה שמסתובבת סביב הבלוג של מרג’"

  5. מרג' Says:

    קודם כל – זו דעתו. זו לא קביעה עם חותמת. את לא חייבת להסכים איתה.
    לגבי אנשים "מבחוץ" – אני חושבת שאת עושה הכללות גסות לא רק בהתייחס למה שקורה בבלוגלי עכשיו, אלא גם בכללי. סתם חבל.
    אני לא חושבת שחבר'ה זו מחמאה גדולה. היו תקופות שהשתייכתי ל"חבר'ה", והיו (יותר. הרבה הרבה יותר) כאלה שלא, אבל אני גם לא חושבת שצריך לקחת את זה למקומות הכי איומים שאפשר לחשוב עליהם.
    ובכלל – אני מבינה שאת מרגישה חסרת ייחוד בתוך "חבר'ה" אבל ההתייחסות הכל כך שלילית הזו גורמת לי כמעט לכתוב בפטרוניזם. מה שאני לא אעשה.

    -ואין לי מושג מי זו רומי. או מישל-

  6. אתון עיוורת Says:

    כן ולא – ואני כותבת כאן כמובן את דעתי שלא חקוקה על שום סלע.
    חבר'ה יכול להיות כל מה שכתבת וגם יכול להיות דברים אחרים. למילה עצמה חבר'ה יש אכן קונוטציות – של הצבא, של הקיבוץ של הגרעין וכו'.
    אני אתייחס לזה מהמקום של ה"קבוצה". במובן הזה קבוצות בהחלט קיימות והן משמעותיות.
    כמו כל דבר גם קבוצה יכולה להיות כל מיני דברים. בשלבים שונים של החיים שלי הייתי חלק מכל מיני קבוצות.
    היו קבוצות שתרמו תרומה משמעותית לחיים שלי ואני לא מגזימה. השנתיים הראשונות של התיכון למשל -" הקבוצה" נתנה לי בסיס שעד היום הולך איתי.
    בקבוצה אני יכולה לעשות דברים שלבד אני לא יכולה. קבוצה ממש לא חייבת למסמס את האישיות שלי. להיפך. עד כאן הדיון התיאורתי.
    וכן, אני חושבת שנוצר כאן איזה קטע, נקרא לזה ככה של התאספות, שמרג' במובן מסוים הפכה להיות מרכז שלו והיא הפכה להיות מרכז שלו – כי יש לה את היכולות לעשות את זה. לי אין בעייה להיות "לווין" של מרג', כי אני לא. הבלוג שלה יצר נקודת מפגש והפתיחות והשנינות והחוכמה שלה מאפשרים את המפגש הזה באופן שנוצרות אינטראקציות מדליקות בין אנשים. אני מברכת על זה. אלה אינטראקציות שאחר כך ממשיכות את עצמן במקומות אחרים וגם זה בסדר.
    לצערי אני חייבת לזוז, אחזור.

  7. חנית Says:

    יש כל מיני סוגים של חבר'ה…
    יש שלבים שבהם אין לך יד ורגל בבחירת אותם חבר'ה, ובהשתייכות אליהם (לא לגמריי נכון).
    אבל ככל שאנחנו מתבגרים, חבר'ה הוא סתם מונח סמנטי שונה.

    יש לי את החברים שלי, הם לא חבר'ה, אני לא קוראת להם כך.
    פעם היו לי חברים שהיו חבורה מלוכדת, גם אז לא קראנו לזה חבר'ה, פשוט תהינו אם עושים א.ערב של "כולם", זה הספיק בתור קוד.

    כשאלו החבר'ה שלך – יש לך ייחוד, לכולם יש. יש לך גם דעה ותמיכה.
    אני במודע לא מגיבה על הפוסט של יוחאי שיש הרבה לומר עליו…

    חבר'ה זה מה שעושים מזה.
    האנשים שלמדו איתי בתיכון לא היו חבר'ה שלי, גם לא חברים.

  8. idit Says:

    לא אמרתי כמובן שאין לי צורך בחבר'ה ושמעולם לא הפקתי תועלת מחבר'ה.
    ושוב, מצטערת אם העובדה שמרג' היא המרכז החברתי בבלוגלי גורמת למה שאמרתי להיתפס כהתקפה עליה.
    כשאני חושבת על חבר'ה אני חושבת ישר – מסיבות אישיות לגמרי – על מי שמחוץ לחבר'ה. אני חושבת על אינטימיות שקיימת בתוך הקבוצה ולעיתים קרובות מיתרגמת לסגירות כלפי חוץ ולחוסר נגישות.
    אני אוהבת מאוד את כל מי שאני מגיבה לו, את כל מי שמגיב לי ואת מרג' בעיקר. אבל כשמתחילים להגיד "איזה קטעים איזו חבורה אנחנו" זה גורם לי להרגיש:
    א. כמו בעלת אכסניה לבדיחות פרטיות של חמישה אנשים
    ב. וכן, גם כמו לוויין, סורי אתון.

  9. עוד בורג Says:

    הגיע הזמן שמישהו יגיד את זה כבר.

  10. מוטי Says:

    אני בסך הכל בצד שלך בעניין הזה. בהיותי לווין טבעי. גם מרחף וגם מסתכל תמידי מהחוץ.
    ובכל זאת אני לא חושב שזה כזה רע, כל עניין החבר'ה.
    כלומר, זה די משהו שקיים עוד מימי קדם.
    חבורות וקליקות ואאוטסיידרים.
    מי שבחבר'ה ומי שלא.
    זה ממלא איזשהו צורך ואם זה מה שאנשים צריכים, שיהנו.
    אני מניח שמי שכמוני די נדפק, או נתפס ככזה, אבל זו דרכו של עולם.
    אני רוצה להתייחס גם לעניין הפורומים.
    לפני שזה היה "הפורומים של חבר'ה" (שקנו את המקום) זה היה אתר עצמאי שכל אחד יכול היה לפתוח בו פורום ואולי למצוא אנשים עם עניין משותף, ואלה מאיתנו שעדיין לא ידעו או מה זה בלוג, יכלו להקים לעצמם פינה קטנה למחשבות או לכתוב על מוסיקה או שירה.
    אני לא יודע אם יצא לך לבקר בו אז, אבל בתור אחד שכן כתב (והרבה) באתר הזה לפני ה"חבר'ה", רציתי להציג נקודת מבט של אחד שמכיר את המקום לפני שהוא הפך להיות שלוחה של הדברים שתיארת.

  11. מרג' Says:

    -מחייכת-

  12. יוחאי Says:

    עידית, אני מצטער שגרמתי לך להרגיש חרא. זאת ממש לא היתה הכוונה. הכוונה היתה חיובית…

    אני לא בא דווקא ממקום של אינסיידר. רק בשנתיים האחרונות בתיכון מצאתי את החברים שלי. וגם בעבודה הנוכחית שלי, אני עוד לא מרגיש שייך.
    אני לא מסכים שחבר'ה זה משהו שממסמס את האישיות שלך. אפשר לבחור אם למסמס את האישיות ולהתיישר לפי החבר'ה (כלומר המקובלים), ואפשר לבחור לבטא את עצמך. אני מוצא את עצמי מתבטא איפה שמענין ואיפה שאני מרגיש בנוח (כמו כאן).
    ברשת יותר קל להצטרף לקבוצה או לצאת ממנה. מהאנשים בתיכון, בצבא או בעבודה קצת יותר קשה להימלט כשלא מתאים.
    אם אני מבין נכון, למושג חבר'ה יש אצלך קונוטציות שליליות, אבל את נהנית אצל מרג', לא?

    אם קראתם את הפוסט המקורי שלי, אז כתבתי שאצל מרג' אני מרגיש בנוח, והפטפטת היא כיפית, לעומת בלוג חבר'ה אחר, שם אני לא מרגיש בנוח – לא בחבר'ה.
    וגם אני כתבתי על ההבדל הדק בין בלוג חבר'ה לפורום. אין לי מסקנה חותכת בנושא.

    וחנית, אני אשמח אם תגיבי אצלי.

  13. idit Says:

    ברור שקראתי את הפוסט המקורי. ברור שאני נהנית אצל מרג' (שהעובדה שיש לה פורום לא באה על חשבון העובדה שיש לה בלוג, אגב).
    כנראה שלי יש בעיה עם מה שלכם בא מאוד בטבעיות: אתון לא מרגישה כמו לוויין, יוחאי מרגיש שאפשר לבחור אם להתיישר או לבטא את עצמך. אני לא מרגישה שיש לי תמיד את הבחירות האלה.
    בכל אופן שמחתי שכולכם התייחסתם ברצינות ונתתם לי עוד חומר למחשבה

  14. יוחאי Says:

    עידית, כתבת שלא תמיד יש לך את הבחירות האלה. למה הכוונה?

  15. idit Says:

    כתבתי שאני לא מרגישה שיש לי את הבחירות האלה.
    שלא תמיד אני מוצאת דרך לבטא את עצמי גם בתוך קבוצה, הרבה פעמים אני מגלה שדברים מתנהלים בצורה שלא מתאימה לי ולא יודעת איך להגיד את זה בלי לשבור את הכלים.
    למשל: איך להגיד שאני שמחה, באמת באמת שמחה, שאנשים חשבו עליי ורצו לדעת עליי, אבל לא יודעת איך לבחור ולערוך חמישה דברים על עצמי ולכן לא יודעת אם זה משהו שאני רוצה לעשות. ואז אני מתעלמת מהתיוג, שוברת את השירשור ויוצאת זונה.

  16. יוחאי Says:

    לא יצאת זונה….
    אם לא בא לך להשתתף במשחק, את לא חייבת.
    ואם אני מבין את רוח הבלוג הזה, את די מפרידה בין החיים הרגילים לבין הבלוג, אז זה אפילו נשמע מאוד הגיוני שלא תרצי לספר 5 דברים על עצמך. גם אי בחירת הכותרות מסתדרת עם אי בחירת חמשת הדברים.

  17. idit Says:

    אח, מישהו מבין אותי 🙂 (הכוונה לסמיילי מחייך ולא צוחק אך אני מכירה רק את הסימנים של צוחק וקורץ)

  18. אתון עיוורת Says:

    יוחאי, עפר אני לרגלייך, עפר
    וגם לך עידית – רוצה אני להגיד שלטעמי נגעת במשהו נכון.
    ומרג' – איזה חיוך יפה יש לך.

  19. idit Says:

    גם בחיים – סוף סוף יש לי תמונה נורמלית שלה לשלוח למייהריטג'
    רוצה שאומר לך לאילו סלבז היא דומה (ברגע שיגידו לי)?

  20. מרג' Says:

    אני רוצה שתגיגי לה

    מזמן אף אחד לא כתב עלי פוסט, על למה אני לא כותבת, או שיצטטו בהנהלה, או שיעורר אחרים לכתוב על הפוסט שהוא כתב עלי עוד פוסטים.

    -אוה גאד מרג'. למה את לא הולכת לעבודה? קצת הצפה אז נשברים?-

  21. אתון עיוורת Says:

    מתה שתגידי לי לאיזה סלב היא דומה ( רצינית אנוכי).

  22. idit Says:

    כשיתפנה האתר אומר לכולם

    (ואולי תגיבי קצת אצל מרג'? את מתחתיי ברשימת המגיבים ואני מחכה שיעקפו אותי בדירוג כדי שאוכל לחזור ולהגיב שם בלי להרגיש קרציה)

  23. אתון עיוורת Says:

    :))) אני מבינה שאת ממשיכה לפתח את נושא הפוסט…

  24. idit Says:

    מה, בגלל שאני לא רוצה להיות בראש רשימת המגיבים כי אני מרגישה קרציה, או בגלל הפוסט החדש?
    אם זה בגלל הפוסט החדש אני מבטיחה שלא יהיו פיתוחים נוספים. מספיק עם זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s