ילדי הוט

אני מבואסת מעצמי שהפנמתי את השם הזה, הוט. התעקשתי והמשכתי לקרוא להם "הכבלים" איזו תקופה גם אחרי המיתוג המחודש, אבל המוח שלי חלש ורופס ונשטף בקלות.

לפני שהפכו להוט, היה לי ממיר שכתוב עליו "תבל". שזה שם יפה, אבל כנראה לא טוב למיתוג. יש בו שתי הברות שזה כבר הרבה יותר מדי, והוא שייך לשפה מתה. אז מחליפים אותו באנגלית פרובנציאלית, אנגלית של תיירים. אותו דבר אצל יס. מזל שיש רק את הוט ו-יס, כי אם תנאי השוק היו מאפשרים, הרחובות היו מוצפים בשלטי חוצות של ספקי התוכן BIG, GOOD, FUN, ו- HAPPY. ממש כמו באמריקה!

(בעצם HAPPY זה שתי הברות, אז זו קצת לקיחת סיכון)

בקיצור, עכשיו יש את ילדי הוט. בין התכניות יש תשדירי קידום לפסטיגל, ובתשדירים אומרים שילדי הוט יכולים היו להיבחן כדי להופיע בפסטיגל, או לראות קטעים בלעדיים מהפסטיגל בטלוויזיה. באופן כללי קיים קשר אמיץ ומחוייב בין הפסטיגל לילדי הוט.

מה הופך אותם לילדי הוט? לפי מה שהבנתי (ואשמח לשמוע תיקונים אם אני טועה ועושה לעצמי פדיחות), זו העובדה שההורים שלהם התחברו לכבלים, ושילמו על ממיר של הוט. כלומר, אילו היו לי ילדים, הם היו ילדי הוט.

אבל איך מחליטים על סמך איזה מוצר בבית ייקראו הילדים? למה שלא יקראו להם, נגיד,  ילדי סוני, ילדי תדיראן. ילדי בוש, או קריסטל, או אלקטרה. ילדי פז'ו, או רנו, או טויוטה או יונדאי. ילדי סובארו סטיישן. ילדי זארה. ילדי בורגר קינג.  ילדי פלאפל הצומת. ילדי דורקס.

אם אתה חוזר לבד הביתה ומחמם צהריים במיקרו אתה ילד מפתח. אם אתה גר לבד בקיבוץ אתה ילד חוץ. ולהבדיל, אם אתה ניצול שואה והועברת לישראל דרך איראן ודבורה עומר כתבה עליך ספר, אתה מילדי טהרן. ובעצם אולי היום מה שאתה רואה בטלוויזיה הוא יסוד משמעותי לא פחות של הגדרה עצמית.

3 תגובות to “ילדי הוט”

  1. moti Says:

    היות ולי אין ממש בעיה להתבכיין, חשבתי לשים לינק לאיזשהו שיר שמסמל את הילדות.
    אבל קשה לי להחליט.
    יש את the child is grown, The dream is gone של הפלויד הוורד, יש את "אתה מסתיר את המקום פצעים וצלקות, שלא הגלידו, אתה זוכר פרטים קטנים שאחרים, לפני שנים כבר שכחו" המפעים של י. פוליקר, וכמובן שאת "אין קץ לילדות: הפרוורטי של פורטיסחרוף, וכמובן, disarm של "הדלעות המהממות", אם לציים כמה בחירות ברורות.
    בכל מקרה, ההיסטוריה מראה שתואר "ילדי ה…" מוענק כלאחר כבוד רק בסיומה של תקופה ולא בהינף קולמוס של פרסומאי המכוון אל קהל שבוי.
    תנוח דעתך, אני בספק אם מישהו יכנה עצמו "ילד הוט" עוד 20 שנה.

  2. אתון עיוורת Says:

    🙂
    אני מוחה בעניין המוח החלש והרופס. אם הוא היה כזה לא היית יכולה להבדיל בין ילדי הוט לילדי טהראן.

  3. idit Says:

    אני מבדילה ממש בקושי.
    האמת שאני מקפידה שלא לדבר יותר מדי עם ילדים, אז אני לא יודעת עד כמה נטמע אצלם הכינוי, ואם הם מכנים את עצמם "ילדי הוט", רואים את עצמם כקבוצה שונה מ"ילדי יס" או מילדי "לא הוט ולא יס".
    מוטי, אני מקווה שבראי ההיסטוריה באמת יימצא להם כינוי אחר.
    אם כי יכול להיות שזה יהיה כינוי נורא לא פחות כמו "ילדי מלחמות לבנון" או משהו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: