9. אוויר

מנהל התוכן רץ. זה תחביב חדש יחסית. אחרי שני קילומטר הוא בודק שאין שינוי בקצב הלב. חמישה קילומטר – אין שינוי. שמונה קילומטר – יציב. החברה שלו – ארוסתו! – הכירה לו את העולם של היוגה. זה אימון משלים מעולה לריצה. כשהוא מתרגל הוא שם הכל בצד. זה רק הוא והמזרן. ביוגה הוא לא מוביל פרויקטים ששווים מיליונים, לא מנהיג צוות עובדים ולא ממציא תוכן חדשני. הוא רק מאריך גב, מרכך כתפיים, מיישר סנטר, מרפה פנים. הוא ממלא את החזה באוויר, עוצר נשימה וכולא את האוויר בפנים: קומבקה מלאה. הוא מרוקן את האוויר מהחזה. הצלעות. הבטן. ועוצר כשהבטן נצמדת לגב. קומבקה ריקה. כשהוא עוצר, לא נושם ולא נושף, הכל הופך בהיר ושקט יותר. הוא מרגיש את השרירים מתארכים, העור נמתח, הקרקפת מצמיחה שיערות חדשות. צפופות. עבות. "אתם יוצאים מאוקיינוס עמוק ושוכבים על החול", אומרת המדריכה בסיום התרגול, "ומטביעים בו את צורתכם".

"זה הכל בנשימה" מנהל התוכן אומר לעורך המשחקים כשהם נכנסים לישיבת הצוות. "ברגע שאתה מבין איך לנשום זה הולך איתך לכל מקום אחי". הוא לא מבחין בעורכת התוכן שנכנסת אחריהם לחדר הישיבות ובידיה קלסר פרחוני גדול (לא אופייני) וספל בצבע תכלת. ובקושי נרשם בראייה הפריפריאלית שלו כשעורכת התוכן מניחה את הקלסר והספל בראש השולחן, לצדו. "איזה קור פה!" נזעקת המפיקה ומכבה את המזגן. והנה כולם יושבים במקומותיהם מוכנים – מנהל התוכן בראש השולחן, עם מצגת פתוחה בלפטופ שלו בטמפלט יו טל מי 1 ומוקרנת על מסך מאחוריו. המפיקה ועורך המשחקים בצד השולחן, ובקצה המרוחק ביותר האפשרי – עורכת התוכן. מנהל התוכן מתחיל: "טוב, קודם כל. מישהו רוצה לנחש מה היה הטראפיק שלנו במאי?

"מי רוצה לנחש?

מי זורק מספר?"

"בטח היו הרבה הורדות כי נכנס הביג'ולד החדש" אומר עורך המשחקים, והמפיקה שואלת "אם אני מנחשת נכון אני מקבלת פרס?" ומנהל התוכן עונה בחיוך "אולי".

" ואם נגיד אני ממש קרובה. מה אני מקבלת?"

"תלוי כמה קרובה".

"אז פה אני אראה לכם תכף את  המספרים של הרבעון" מצביע מנהל התוכן על מסך הפתיחה של המצגת: יו טל מי רבעון 2, בטמפלט יו טל מי 1. "מי מנחש, לפני שמגיעים לשקף?"

"היי!"

מנהלת קשרי החוץ בדלת. "גוד מורנינג" היא מברכת בציוץ מוקסם כמו כלת שמחה שנכנסה למסיבת הפתעה.

"לא לא. יש לי פה ישיבה. החדר מוזמן עד עשר".

"או איי קנואו! אה טים קונטנט מיטינג! איים היר טו אובזרב" ומנהלת קשרי החוץ ניגשת לקלסר ולספל שהונחו עבורה בראש השולחן. ומסמנת לעורכת התוכן ללא קול, בתנועת שפתיים מודגשת: ת'נק יו.

"קן איי ג'אסט טל יו אה פאני סטורי" מנהלת קשרי החוץ קמה ממקומה וניגשת לחלון, מסמנת מסלול לרוחב ולעומק החלל. לוחצת על המתג שפותח את התריס וחדר הישיבות נשטף בשמש. האור נזרק מהחלון הגדול הישר אל המסך עם המצגת, ושוטף את הצלם המוקרן בלבן מסנוור.

"קן יו סי דאון דר" מנהלת קשרי החוץ מחווה לנוף שבחוץ בתנועה שמקיפה את כל הנוף. וממילא הנוף הוא רק שלה כי כל מה שניתן לראות היא השמש שמתקיפה את הזכוכית. "זה הבית ספר של הבן שלי נווה" היא ממשיכה באנגלית שתתורגם כאן חלקית לעברית משיקולי נוחות. "כתבתי לו עכשיו, תיזהר נווה, מאמי רואה אותך מהמשרד! איים ווצ'ינג יו!" והיא מוציאה את הטלפון – הדגם הכי חדיש, פריבילגיה נחמדה של משפחת יו טל מי – ומראה את ההודעה לעורך המשחקים, למפיקה, לעורכת התוכן, ומביטה ישר לתוכם ודרכם והלאה מהם וצוחקת בקול גדול. הדיבור שלה תפור טוב טוב מכל הצדדים, לא משאיר פתח לשינוי נושא, אלא אם אתה רוצה להסתכן ולקרוע את התפרים. אז מנהל התוכן ממתין עד שהיא נותנת אות, מתיישבת לצדו ואומרת "סו, מה אתם מספרים על התוכניות לקונטנט בקיץ?".

"קודם כל בואו נעשה סדר. אנחנו רוצים להתחיל בצורה מסודרת מהתוצאות של הרבעון האחרון. וקודם כל", הוא מחווה אוטומטית אל צל המצגת המחוק, "הצפיות זינקו ברבעון האחרון בחמש עשרה אחוז".

"לאיזה מספר?"

"עשרה מיליון"

"עשרה מיליון אנשים נכנסים ליו טל מי? אבל אין אפילו עשרה מיליון אנשים באיזראל?"

"אוקיי, חשוב להבין שאלה צפיות ולא יוניקים. חשוב שתביני את ההבדל…"

"חשוב חשוב. חשוב להציג קודם כל את היוניקים, בפעם הבאה. ברבעון האחרון היו פחות?"

"כן. אני אגיד לך בדיוק כמה היו…"

"וכמה היו ברבעון שלפני? ברבעון האחרון של השנה הקודמת?"

"אז היו קצת יותר אבל צריך להבין שתמיד יש בתקופת החגים"

"אוקיי, אבל גם ברבעון הזה היו חגים היה פסח, שבועס…"

"לא כל חג זה החגים. ומי שנמצא פה בטווח הארוך יודע טוב מאוד ש…"

"אר יו האפי ווית' דיז נאמברס? אתה יכול להבטיח לי שהם ימשיכו לגדול גם ברבעון הבא?"

"רגע. רגע. אנחנו צריכים לקחת צעד אחורה ולהבין איך הדברים עובדים".

"לא. אני לא צריכה לדעת את הלוג'יסטיקס. דאטס יור ג'וב. אני צריכה לדאוג שיו טל מי תהיה גלובל. למשל שכל הקונטנט שלנו יהיה זמין באנגלית. וזה גם כן לא קורה".

"כי יש לי כרגע תקן אחד גם לעברית וגם לרוסית ויש לי עובדת שעוד לא למדה להתנהל ב…" – כאן אפשר להפנות את תשומת הלב לפוליטיקה של החזקה, ולהצמדת הכינוי "שלי" לחפצים, תהליכים, תכונות ואנשים. אבל הנה זה כבר לא רלוונטי כי מנהלת קשרי החוץ לא נותנת למנהל התוכן לסיים.

"התוכן זה אנשים יצירתיים", אומרת מנהלת קשרי החוץ. קריאייטיב פיפל. ועכשיו, החברה בידיים של איש של חזון. לא קבוצה, לא תאגיד אי שם בדרום מזרח אסיה. אדם שחי פה וחי את העסק. ויו טל מי, איז היז בייבי. והוא כבר הפך את יו ט מי ליותר קוסט אפקטיב. והוא כל הזמן חושב איך אפשר לצמוח. וגם אתה, מנהל התוכן, צריך לרתום את היצירתיות של האנשים שלך, ולחשוב כמו מנהל. גם אתה. לחשוב איך אפשר לצמוח, ולפעול לקראת. עד שהתה פושר והמחשב רותח. עד שנגמר הזמן ומצגת יו טל מי רבעון 2 בטמפלט יו טל מי 1 עדיין פתוחה על שקף הפתיחה.

ואחרי ישיבת הצוות הזאת כל סקיצה עוברת דרך מנהלת קשרי החוץ. וכל סקיצה חוזרת ממנה עם הוראות באנגלית: גרסה בצבע אחר, עם לוגו גדול יותר, עם עוד רכיב ופחות רכיב ולחשוב מחדש על כל הקונספט. וגם בקומת טכנולוגיות מקבלים ביקורים ממנהלת קשרי החוץ. מכל חלון בקומה רואים את בית הספר, הגן, הבית או בניין המועצה המקומית. בכל כוך יש סיפור משפחתי לספר ולסיים בצחוק גדול ולדרוש צחוק בתמורה. ולפעמים יש צורך אחר למלא: למה יש שדה תקול בטופס הרשמה? למה זה לא בראש סדר העדיפויות כרגע? אז מה כן בראש סדר העדיפויות? מה יותר חשוב מתוכן שיהיה זמין ללקוח? זה לא התפקיד שלכם? אתם לא מקבלים משכורת כדי לעשות בדיוק את זה? אתם מקבלים משכורת מחברת יו טל מי כדי לשבת ככה עם הנעליים על השולחן כשאתם בעבודה? מנהל טכנולוגיות, למה העובדים במחלקה שלך יושבים ככה עם הרגליים על השולחן? ולמה הם אומרים לעורכת התוכן, עובדת של יו טל מי שמנסה למלא את תפקידה, "יטופל" וכבר שבוע לא מטפלים? ולמה כשהייתי פה קודם הם יצאו להפסקת סיגריה? אי אפשר היה שאחד מכם יישאר פה ויתקן את התקלה בזמן הפסקת הסיגריה? למה משאירים מחלקה ריקה באמצע יום עבודה?  ואיך אני יודעת שתתקנו את השדה עכשיו? תתקנו היום? מתי היום? מתי אני אראה שהטופס תקין? עד עכשיו לא הבנתם את הדחיפות? אתמול לא הבנתם את הדחיפות? שלשום לא הבנתם את הדחיפות? מה קרה עכשיו שגרם לכם להבין את הדחיפות?

ככה מנהלת קשרי החוץ צריכה – לפרוק את המחסנית גם אחרי שהכדור פגע. טוב לעבוד במקום שמאפשר לך לפרוק. זה אולי לא מביא למנהלת קשרי החוץ שמחה אבל בהחלט סיפוק. או אולי רק הקלה.

ואיך לקרוא למה שעורכת התוכן מרגישה? לא שמחה. לא סיפוק. זו התמצאות במרחב. הביטחון היחסי של חיה קטנה שמיפתה את היער ולמדה להתנהל לפי חוקיו הזרים. היא למדה את מערך המסמנים של מנהל התוכן – ההגדרות שהוא צובר ומדבר בהן, מההגדרות הקשיחות כדוגמת הטייטל המקצועי שלו והסטטוס הזוגי, להגדרות הרכות כמו "לשבת על בירה" ו"ערב פוקר". המערך שלו הופך אותו שקוף – קל להבין מה התפקיד שהוא מייעד לך ולעצמו באינטראקציה.

והיא למדה את אוצר המילים המצומצם של מנהלת קשרי החוץ – שמחה במלעיל, מצווה במלעיל, נחס (נחת), הכרת הטוב ב-R עגולה. אסתר. נווה. הלל. הודיה. היא מריצה לעצמה בראש את האוצר הקטן בחצי מודעות כשהיא יוצאת מחדר הישיבות לארומה, בכיוון הנכון.

10. סושי