7. קורוזיה
לא פיטורים המוניים אלא התייעלות אלגנטית – לא קיצוץ כי אם גיזום. גיזום בקצוות כדי להתיישר לקראת הגשת הדוח הרבעוני של יוני ולהתקזז עם הדיבידנד הראשון שיופרש לבעלי המניות. צמצום שעות עבודה של עובדי הקבלן, ביטול תקנים לא מאוישים, ביטול אחד מקורסי ההכשרה העתידיים של שירות לקוחות, ריקון האפרוחיה, פיטורים דיסקרטיים של עובדים ותיקים שצברו קרנות, העלאות ושאר הפרשות. עדיף לשלם להם פיצויים שמנים באופן חד פעמי מאשר להמשיך ולשאת אותם כהוצאה חודשית קבועה שנים קדימה.
עורך תוכן רוסית הגיע לישראל כאדם בוגר, עם שפה ואישיות מגובשת וגוף שהסתגל לאקלים מסוים. וזמן קצר אחרי שהגיע לישראל הגיע למשפחת יו טל מי. היה טכנאי, ישב בחדרון שחלונותיו קטנים ואינם נפתחים בקיץ ובחורף ופירק מכשירים תקולים של לקוחות החברה. העריך את מי ניתן להציל, מי מקבל אבחנת "קורוזיה", ואת מי ניתן להציל ובכל זאת מקבל אבחנת "קורוזיה". הוא עבד שעות רבות יותר מכל טכנאי אחר. המשמרות הנוספות שלקח היו הניצחון שלו על התרבות הזרה, השכר הנמוך ועל הכישרונות שלא התגלו בו. עבד משעת בוקר מוקדמת עד שעת ערב מאוחרת, גם כשנולד לו ילד ראשון, ועד מהרה הפך הטכנאי הוותיק והמנוסה ביותר במוקד השירות. כשנולד הילד השני הוא ביקש להתקדם לעמדת איש מכירות. במחלקת משאבי האנוש של יו טל מי התייעצו עם המנהלים שלו והגיעו למסקנה שעל אף שהוא עובד ותיק ואמין, הוא אינו ייצוגי וחסרה בו הרוח החיובית שמניעה עסקאות מוצלחות. הוצע לו תפקיד אחר שבדיוק עלה בו צורך – הזנת קבצים ברוסית. הוא קיבל חבילות מספקי תוכן חיצוניים והטעין אותן על שרתי יו טל מי, וסימן בטבלה כל קובץ שהוטען ומתי. גם בתפקיד הזה הוא השקיע שעות מעבר לדרוש, תוך הפגנת אורך רוח וצמצום הצרכים, מה שזיכה אותו בתוספת תשלום ובמפלט משעת המקלחת וההשכבה של ילדיו.
במשכנו החדש שבמחלקת השיווק הוא ישב בפעם הראשונה בלי שכנים שדברו את שפתו. הוא עשה לו מנהג לא לשוחח עם חבריו לעבודה מתוך כוונה אמיתית, ותחת זאת הפעיל אותם – זרק פיתיון וחיכה לתגובה ונהנה מההשפעה הגדולה שהיתה לו על מצב רוחם, להתרשמותו. הוא שאל אותם על גניבת זרע (דבר אמיתי שקורה והוא מכיר אישית חבר שזה קרה לו), התעללות בחיות (אין להן רגשות, הן כמו מכונות ואין הוכחה שלא) אשכנזים ומזרחים (הוא לא אומר שכל המזרחים נחותים אבל בוודאי שהתרבות שלהם נחותה) ופורנו (יש הרבה נשים שנהנות מזה), לפי הרגישות הספציפית של הצד השני בשיחה. כשהשכנים לכוך התחלפו באחרים הוא מיחזר את השאלות.
היו לו גם רגעים רכים, למשל פעם בשעה מאוחרת כשרק הוא ועורכת התוכן היו בכוך, כל אחד מזין תכנים ונתונים בשפת העבודה שלו, החוט שמחבר את האוזניות של עורכת התוכן למחשב ניתק מהשקע בלי שהבחינה והשיר שהאזינה לו התנגן ברמקול. עורך תוכן רוסית לא הסב את תשומת לבה לכך (זה היה שיר שקט ונעים, לא מהזבל שמפיקה משמיעה, הוא ציין בפני עצמו). והם נהנו יחד מהשיר.
ביום העבודה הראשון שאחרי פסח עורך תוכן רוסית מקבל שיחה ממחלקת משאבי אנוש בשבע ארבעים וחמש בבוקר, ובה מסבירים בתוקף שעליו לגשת בבקשה לאחד מחדרוני משאבי אנוש בקומה מינוס 1. שם פקידת כוח אדם מעדכנת אותו בכך שיש כרגע מהלך התייעלות ולמרבה הצער הוא כלול בו. היא מגישה לו מכתב ומסבירה לו שהמכתב מבהיר כי חברת יו טל מי מבקשת לסיים את התקשרותה עמו. חשוב לשמור את המכתב הזה כדי לקבל זכאות לדמי אבטלה.
"ואיפה בוס שלי שיגיד לי בפנים? זה את יודעת להגיד לי?"
הכוך של מנהל התוכן בקומה 4 ריק. אולי הוא יכתוב לו מייל נוקב? אבל המחשב אומר ששם המשתמש אינו קביל ולא ניתן להיכנס למערכת. מישהו בקומת טכנולוגיות קיבל רשימת מספרים לחסימה מבעוד מועד.
עורך תוכן רוסית שולף מהמגירה העליונה בשידה שלו מארז סוללות, פנקס וחבילת טישו. במגירות התחתונות אין דבר שימושי. באחת מהן הוא מוצא צעיף פליז ששכח מקיומו, עם הכיתוב "'home".
"הנה, אני משאיר לך זה שלא תסבלי במזגן" הוא משליך את הצעיף על השולחן של המפיקה, "אבל אין עכשיו מישהו שיריב איתך" – הוא חוטף את הצעיף בחזרה – "אין מה להתכסות ממזגן".
"שיהיה בהצלחה", אומר עורך המשחקים. "בהצלחה שיהיה" אומרת עורכת התוכן. "תדע לך שאני מאחלת לך רק טוב" אומרת המפיקה.
"בהצלחה תגידו לבוס שלכם פחדן, פתאום נעלם. מעניין מאוד לאיפה".
עם תיק ניילון של יו טל מי שבו חבילת סוללות, פנקס, חבילת טישו וצעיף, עורך תוכן רוסית יוצא מהמעלית – אתה בכיוון הנכון – ומהלובי. הוא תמיד בא מוקדם בבוקר כשעוד קריר, ויוצא כשחושך. הוא גם לא יוצא מהבניין באמצע היום. לאן, לארומה? בזבוז כסף. מתי בפעם האחרונה הוא היה בחוץ בשעה הזו. השמש נראית במקום הלא נכון.
? 