מדהים איך עם כל העושר והאינסופיות של האינטר-נט בסוף נתקעים על שעות של ריפרוש בג'ימייל, וואינט ופייסבוק. מלך הכיתה מכיתה גימל מרים כוס בירה ומחייך למצלמה. רווק, מקריח, אינטרסטד אין ווימן. בטח מזיין, אבל לא בחורות יפות באמת. בסוף כיתה גימל הוא נסע עם ההורים שלו לשליחות בחו"ל, ונשא נאום פרידה באמצע הכיתה. הוא אמר שרצה להיפרד מכל הכיתה באופן אישי, ואז עבר ברשימה שמית, אחד אחד, רק על המקובלים.

החיים באמת מעייפים. חוטפים מכה, מרחמים על עצמכם, יורדים שלושה קילו, מאבדים חבר או שניים אבל כנראה שהם לא היו חברים אמיתיים ועכשיו לפחות אתם יודעים מי באמת יהיה שם בשבילכם בעת צרה, מרימים את עצמכם בכוח, משדרגים את מקום העבודה, קונים שתי שמלות חדשות, מתחילים להתיידד עם אנשים חדשים, מסתכלים אחורה על הדרך שעברתם וגאים באיך שהרמתם את עצמכם, מתחילים להאמין שאתם די סבבה ושהמכה שחטפתם לא הייתה באשמתכם או שאולי לא הייתה בכלל ורק דמיינתם אותה והכל בעצם ממש אחלה? ואז שוב. ושוב מרחמים על עצמכם, יורדים חמישה קילו, מאבדים כמה חברים אבל כנראה שהם לא היו חברים אמיתיים ועכשיו לפחות אתם יודעים מי באמת יהיה שם בשבילכם בעת צרה, מרימים את עצמכם בכוח מהרצפה, פותחים בלוג, מוצאים עבודה חדשה ועוד יותר משודרגת, משדרגים את המלתחה כי אם כבר ירדתם כל כך הרבה במשקל לפחות עכשיו תחגגו את זה, מתחילים להתיידד עם אנשים חדשים דרך הבלוג, מסתכלים אחורה על הדרך שעברתם וגאים באיך שהרמתם את עצמכם בכוח מהרצפה, מתחילים להאמין שאתם די סבבה ושהמכה שחטפתם לא הייתה באשמתכם, ואז שוב. ושוב מרחמים על עצמכם, יורדים 10 קילו, מאבדים את כל החברים אבל כנראה שהם לא היו חברים אמיתיים ועכשיו לפחות אתם יודעים שרק אתם לבדכם תישארו שם בשבילכם בעת צרה, מנסים להרים את עצמכם בכוח מהרצפה, נעזרים בכדורים שמרימים את עצמכם בכוח מהרצפה, משדרגים מסיבית את מקום העבודה ואת המלתחה בסדרת רכישות מוגזמות של בגדים שאין לכם לאן ללבוש כי כדי להאמין לעצמכם הפעם שאתם שווים משהו אתם צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, מנסים להתיידד עם אנשים חדשים למרות שזה לא קל כי בגיל הזה לכולם כבר יש חיים משלהם וחוץ מזה אם תתיידדו איתם יותר מדי אולי הם יחבלו בניסיון שלכם לשכנע את עצמכם שאתם שווים משהו, מסתכלים אחורה על הדרך שעברתם ומנסים לשכוח איך עברתם אותה, מתחילים להאמין, לא מעט בהשפעת הכדורים, שאתם שווים משהו, ואז מזהים עוד מכה שעומדת לבוא ובורחים כי בכל זאת מגיע לכם שתדאגו לעצמכם, ואחרי תקופה מחליטים שבעצם אלה החיים ואם לא תסתכנו בלחטוף מכות אז אף פעם לא תוכלו לחיות באמת, ושוב.

ואיכשהו, החלק המעייף בכל זה הוא לא המכות ולא המסכנות ולא טעמה של הרצפה. החלק המעייף הוא אחרי השדרוג. בכל פעם אחרי הטיפוס הזה למעלה הכמעט בלתי אפשרי, כשמצליחים להתקבע בפוזיציה המשופרת. עכשיו יש לכם עוד כך וכך בגדים יפים. יש לכם טייטל חדש שבא לכם יותר טוב. התחלתם להשתמש באייליינר. יש כך וכך אנשים שאתם מחייכים אליהם בבוקר ושמתרשמים מכם לחיוב באופן כללי. כך וכך שקלים חדשים נוספו למשכורת שלכם. כך וכך מקומות חדשים פקדתם. הרמתם את עצמכם. שוב. הגעתם למקום יותר גבוה מהמקום הקודם שהייתם בו. שוב. בשביל מה?

מדהים איך עם כל העושר והאינסופיות של האינטר-נט בסוף נתקעים על שעות של ריפרוש בג'ימייל, וואינט ופייסבוק. מלך הכיתה מכיתה גימל מרים כוס בירה ומחייך למצלמה. רווק, מקריח, אינטרסטד אין ווימן. בטח מזיין, אבל לא בחורות יפות באמת. בסוף כיתה גימל הוא נסע עם ההורים שלו לשליחות בחו"ל, ונשא נאום פרידה באמצע הכיתה. הוא אמר שרצה להיפרד מכל הכיתה באופן אישי, ואז עבר ברשימה שמית, אחד אחד, רק על המקובלים. לפני שהוא נסע חלמת פעם שאתם מגיעים יחד לכיתה ומחזיקים ידיים, וכולם מסתכלים עליכם ויודעים. וזה היה נעים.

13 תגובות to “”

  1. שחר Says:

    איכשהו התגובה היחידה שאני מצליח להפיק מעצמי לפוסט הזה כבר כמה שעות היא: פייסבוק? את?

  2. idit Says:

    אני הכי טים גוגל, אם זה מנחם אותך

  3. ולנסיה Says:

    זה רק דה-ז'ה-וו, או שכבר קראתי את ההתחלה?
    מבולבלת.

    לצערי/שמחתי אני לא באמת מבינה את השאר (ההתנסחות בהירה להפליא, אלו הביוגרפיות שמסרבות ללכת בקווים מקבילים). צר לי שלא באתי נושאת תובנות.

  4. idit Says:

    הפוסטים הם קופי פייסט עכשיו. זה הקטע החדש.
    ואל תצטערי מותק. שבת שלום.

  5. ירון Says:

    איפשהו שם באמצע אתה פוגש מישהו/מישהי, מעביר איתה בכיף חודש או חודשיים, או חיים שלמים. פתאום קראת איזה ספר שבסופו הרגשת שאתה מבין את החיים קצת יותר טוב, או ראית איזה סרט שנתן לך איזה פוש קטן סוף סוף לאזור אומץ לדבר עם המישהו/מישהי מהמשפט הראשון.
    פתאום איזה יום אחד בעבודה איזה בוס העריך עבודה שעשית ואמר לך מילה טובה או שתיים. אולי יותר מזה. אפילו קיבלת בונוס נחמד למשכורת, או שלחו אותך לחו"ל.
    בסופו של שבוע עמוס, מלא סימני שאלה ורפרשים קראת פוסט מרגש בבלוג מצויין שאתה אוהב לקרוא. הרגשת צביטה קטנה, מהסוג החיובי.

  6. idit Says:

    מצד שני, פתאום איזה יום אחד בבית אתה צופה באח הגדול ובסוף לא מדיחים אף אחד.

  7. יוני Says:

    נשבר הזין מהמכות האלו.
    הכי גרוע זה לדעת שבסופו של דבר אתה הוא זה שמביא אותן לעולם ואם היית קצת יותר הגיוני עם עצמך וקצת פחות רגשני עם עצמך אז כנראה שהן היו נמנעות.

  8. idit Says:

    אני דווקא לא חושבת שאפשר למנוע אותן יוני. אפשר אולי לצמצם אותן קצת, אבל נראה לי שכולם חוטפים אותן, מי יותר ומי פחות. ומי שמצליח להימנע מהן לחלוטין חי חיים מאוד דלים. ההבדל העיקרי לדעתי הוא בתגובה שלנו אליהן, זה החלק הקשה. לדעתי. לא יודעת. אני מבואסת היום. מזל שהולכים תכף להיות זיונים באח הגדול שיסיחו את דעתי.

  9. יאיר Says:

    ביאסת אותי…
    בין המכות לשדרוגים, עם הטיפוס המעייף הזה… והמקריח המכעיס… והאייליינר…
    לפעמים נדמה שהבינוניות הזאת פשוט משתלטת על הכל
    been there, done that, doin it tomorrow

    פעם חשבתי שמה שעושה את החיים זה הרגעים הקטנים האלה של האושר,
    אבל נראה שגם הניצוצות האלה של האושר הופכים להיות בנאליים בשלב כלשהו.

    ואם באמת הייתם מחזיקים ידיים וכולם היו מסתכלים ויודעים?

    אבל מה שמגניב זה שבחיים יש כל כך הרבה אנרגיה, שבסוף בסוף, בתוך כל הביצה המטונפת הזאת עם כל הבינוניות והסחלה (לא סגור על זה שככה מאייתים סחלה אבל הכוונה היא פחות או יותר למה שנשאר בתחתית של בקבוק הקולה אחרי שבועיים במקרר) בסוף בסוף… האנרגיה של החיים כל כך חזקה שאנחנו ממשיכים לזוז… ממשיכים לחלום… ולפעמים אפילו מצליחים להרגיש את זה.

  10. idit Says:

    זה מאוד יפה מה שאמרת.
    אני לא מאמינה שהקישור שלך מוביל לבמה חדשה.

  11. הערות | ספר חברה תרבות Says:

    […] שהיא מיטיבה לכתוב, אפשר לומר מפליאה. תפס את עיני הקטע שנפתח כך מדהים איך עם כל העושר והאינסופיות של האינטר-נט בסוף […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s