תוך כמה שבועות הפכתי למלצרית בינונית מינוס, אבל בימים הראשונים הייתי מלצרית גרועה. במשמרת השנייה שלי, מנהל המסעדה החליט להיצמד אליי וללוות אותי לשולחנות. וכשניגשתי לשולחן הראשון הוא התחיל לפטפט עם הלקוחות לפני שהספקתי להגיד מילה. ומה הם בטח חשבו עליי, המלצרית שלהם שלא מסוגלת אפילו לקרוא מהתפריט בעצמה? בדיעבד אין בעצם שום סיבה שיקדישו לזה מחשבה, אבל אז נראה לי מאוד צורם המעמד הזה. ומרוב צרימה והשפלה אני זוכרת עד היום את השיחה, ואיך הוא המליץ להם על גווצטרמינר שהיה חדש בתפריט והם לא ידעו איך מבטאים גווצטרמינר והוא לימד אותם וכולם צחקו. אחר כך, כשפיניתי את הכלים למטבח, שתיתי קצת מהכוס החצי מלאה שהם השאירו כדי להרגיע את עצמי. גווצטרמינר, מילה מכוערת, יין טעים.
כשהמילה "אבא" מופיעה על הצג אני בדרך כלל משתיקה את הצלצול ומחכה שייפסק. אם יש לי כוח אני אחזור אליו אחר כך, כשאהיה מוכנה נפשית לשיחה איתו. השבוע הוא משאיר הודעה, הזמנה לסדר אצלם. אני חוזרת אליו ומציעה להביא משהו, הוא אומר שלא צריך, אני שואלת אפילו לא יין, והוא אומר טוב יין אפשר.
אבל אדום, קברנה סוביניון או מרלו, לא משנה, אף אחד במשפחה לא ממש מבין בזה.
אבל לי חשוב להביא את היין הנכון כמו שחשוב לבוא בבגד הנכון, עם החיוך הנכון. כדי לצמצם את המועקה, אני משתדלת שלא להביא איתי את עצמי למפגשים משפחתיים. ימים מראש אני מתכננת את התלבושת, את הכניסה, את השיחה ליד השולחן. איך ליצור מצב שבו לא אצטרך להדוף אף אחד מעליי ולא אכנס לעימותים. ובמקביל לזה יש עוד משימת סדר קטנה לשבוע: לחפש יין שיהיה ייצוגי וגם טעים ויתפעלו ממנו וייהנו ממנו, וזה יירשם לזכותי.
אני לא מבדילה בין קברנה סוביניון למרלו, אז אני קונה קברנה סוביניון-מרלו, במקום שבטח מתמחר את היינות ב-20 שקל מעל לממוצע. ואז הוא שוכב אצלי בבגאז' יומיים. בשישי בצהריים קצת מדכא אותי לדעת שהיין הזה שוכב לי בבגאז'. התמונה של עצמי בתלבושת שתכננתי, עם היין הזה ביד, נראית לי מזוייפת מדי. פתאום נדמה לי שהסדר ייראה אחרת אם אביא יין שגם אני אוהבת, וגם אני יכולה לשתות. אולי זה יפנה קצת מקום לעצמי, אם אביא להם משהו שאוכל באמת לחלוק איתם. 
המוכר מוזג חצי כוס של יין לבן ונותן לי לאשר לפני שאני מחליטה לקנות. הוראות שימוש: שעה במקרר לפני ההגשה, ואם אני מחזיקה אותו בבית אז בשכיבה על הרצפה. לא במטבח. אני יוצאת משם באמת שמחה. אבל שעה אחר כך זה נהיה מסובך: מה הם יגידו אם יראו שהבאתי משהו שלא ביקשו? אולי היין הזה לא יתקבל בברכה? אולי הם יתפלאו? יימחו? אולי אצטרך להסביר את עצמי? אולי אף אחד לא ישתה ממנו? אני קוראת את התווית: גווצטרמינר, גליל עליון, 2007. ובודקת איפה יש מקום פנוי על הרצפה.

3 תגובות to “”

  1. אדר Says:

    מאוד רוצה לומר משהו מנחם ומרגיע. אבל בעצם אולי זה רק יהיה כדי להרגיע את עצמי? כמה מוזר שרק השנה קלטתי עד כמה החג הזה באמת מלחיץ.
    את נהדרת של ממש.

  2. עירא Says:

    יקירתנו, אני כבר לפני שנים הבנתי שאסור להסתובב בחיים עם פחדים מ"מה יגידו" ומה חושבים עלי אחרים.

    הבעיה כמובן שהבנתי את זה בשכל, אבל לא ברגש. אני עדיין שם על זה דגש מוגזם. אני יודע כמה זה קשה להסתובב עם ביקורת עצמית כזו, אבל אני יכול להגיד לך, שבסוף כולנו אנושיים, ואנשים נורמליים סולחים על טעויות. אנשים שמאוכזבים ממך בגלל שטות כמו יין לא נכון, לא ראויים לתגובה או עלבון מצדך, עד שיצאו ממצב הרוח המחורבן שלהם. יש לי אמא קצת כזו, אני חושב.

    (מצד שני, בגליל גדל יופי של גוורצטרמינר, לא יודע איזה יקב בחרת, אבל אני בטוח שלא התאכזבתם. הוא לא קליל אבל נעים מאוד בקיץ הישראלי שנפל עלינו בדיוק. הוא אמור להיות מרענן עם ריחות וטעמי אשכוליות וליצ'י, אני מקווה שיצא לכם מוצלח 🙂 )

    הלב שלך במקום הנכון, אבל הפילטר שלך צריך מקצה שיפורים (כמו זה שלי!). השלב הראשון – לסמוך על עצמך שכוונותייך טובות, ולא לתת הסברים ותירוצים או התנצלויות למה שעשית מכוונות טובות.

    חג שמח וחיבוק!

  3. ירון Says:

    עירא, איש חכם אחד אמר שמרבית הטעויות בחיים נעשות כאשר חושבים עם השכל במקום בו צריך להרגיש עם הלב, או מרגישים עם הלב במקום בו צריך לחשוב עם השכל. אוי כמה שהמשפט הזה נכון, והיום, אפילו שאני מכיר את המשפט הזה, אני עדיין ממשיך לעשות את אותן הטעויות…
    עידית, שוב פוסט נהדר. מסיח את הדעת מהאין-חופשה-למעשה-אני-עובד-יותר-עכשיו המזופת שאני נמצא בו כרגע.

    (המ… יצאה לי תגובה פסימית משהו. אז נסיים במשהו אופטימי)

    חג אביב שמח!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: