…
This entry was posted on פברואר 26, 2008 at 10:10 am and is filed under כללי. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.
…
- תגובה
- פרסם מחדש בבלוג
-
להירשם
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
? 
פברואר 26, 2008 ב- 10:53 am |
אני חושש שיוצרי הקמפיין הפרסומי הזה כבר הרימו ידיים בכל הקשור בדור שלנו ורוצים לפנות אל דור ההמשך, דרך הבטן הרכה שלנו.
פברואר 26, 2008 ב- 11:01 am |
פעם כשתא קולי עוד היה חידוש ובבזק עוד לא היו סגורים על הפורמט הסופי הייתי קצת אובססיבי בעניין השרות הזה והרביתי לבדוק את התא הקולי שלי מרחוק (בלי שום סיבה הגיונית עם קצב של שתי הודעות בשבוע פחות או יותר). ובכל בדיקה כזו הייתי שומע את ההודעה "התא הקולי שלכם ריק" ומתמלא בכעס על כל מי שלא טרח להשאיר הודעה או להתקשר ובעיקר על בזק שעוד מתעקשים בנוסף להכל לפנות אליי ברבים, להניח משפחה, או לפחות בת זוג דמיונית.
פברואר 26, 2008 ב- 4:08 pm |
כן, אנגלית היא שפה כ"כ הרבה יותר נוחה וניטראלית מהבחינה הזו. שום דבר בפנייה לא אישי, לא זכר לא נקבה, לא יחיד ולא רבים. ופה השפה פולשנית.
פברואר 26, 2008 ב- 8:04 pm |
אני מרגיש דווקא שזו פרסומת אפקטיבית. היא מזעזעת, וזו מטרתה היחידה – היא גורמת לך לאמפטיה חזקה מאוד לרונית, ולתחושת אובדן. אני חושב שאפשר להזדהות עם מישהו במצב כזה גם אם המצב שלך אינו דומה לשלו, כי אתה מסוגל להרגיש את מה שהוא מרגיש. וזה מה שחשוב בפרסומת הזו.
ובלי קשר, אני תומך מאוד בפרסומות נגד תאונות דרכים. אם כבר יש נושא שאני מוכן שישטפו לי את המוח בו, זה התנהגות זהירה בכביש.
פברואר 26, 2008 ב- 8:37 pm |
היא גורמת אולי אמפתיה לרונית (למרות שאצלי לא ממש), אבל אתה צריך לשים את עצמך במקום איתן ולא במקומה. השאלה היא מה המקום של התשדיר הזה בראש שלך כשאתה חוצה את הכביש. ודווקא כן מודבר פה על מצב ולא על רגש, כי הסיסמא היא "אל תשאיר יתומים אחריך".
פברואר 26, 2008 ב- 9:29 pm |
הרבה יותר פשוט (והרבה יותר זול) להפיק פרסומות עם קונספט שמנסה להיות סנטימנטלי מאשר לחנך ("היי גדליה! אנחנו חייבים לחסל את התקציב השנתי כדי שלא יקצצו לנו. יש לך רעיון?"). גם לא אתפלא אם קונספט הפרסומת הושאל מפרסומת מחו"ל שחיים הכט לא הספיק ללקט (או ליקט?) לאחת מתוכניות ההפחדה שלו.
מצד שלישי אני כבר לא זוכר מתי הלכתי לי ברגל, ואם זכרוני אינו מתעתע בי – אני בדרך כלל גם הייתי ממתין לירוק.
פברואר 26, 2008 ב- 11:24 pm |
ממה שאני זוכרת מהפרסומות שחיים הכט ליקט, הן היו יותר אפקטיביות. ראו שם מישהו מוריד לשנייה את העיניים מהכביש כדי לשחק עם הרדיו ובום – מת. זה אולי היה יכול לגרום לי לחשוב פעמיים כשאני מעבירה תחנה.
אתה לא הולך לך ברגל? נשמע כיף. וכן, גם אני חושבת שאין סיבה לא לחכות לירוק.
פברואר 27, 2008 ב- 9:39 am |
לא היה רע ואף טוב כשהחיים (העבודה, הלימודים וכו') גרמו לי ללכת הרבה יותר ממאה מטר מפה לשם ובחזרה. לשמחתי אני נהנה ומבצע טיולים רגליים ו(עדיין) לא חולה במחלת ה"חייבים לחנות קרוב! יותר קרוב!"
פברואר 29, 2008 ב- 12:49 am |
שוב הגעתי במקרה. ושוב שמח. גם מצחיק (למרות שמה יעשו? פרסומת על אדם שעדיין לא מימש את עצמו? יכולת להיות טייס. עכשיו כבר לא) וגם מזדהה עם העניין של האוסקר.
פברואר 29, 2008 ב- 12:55 am |
אסי!
לא שכחת אותי!
פברואר 29, 2008 ב- 12:59 am |
איך שאשכח?
פברואר 29, 2008 ב- 1:01 am |
ששש, אני רואה את הזה של שרה סילברמן אצלך
פברואר 29, 2008 ב- 1:10 am |
מצחיק?
פברואר 29, 2008 ב- 1:12 am |
מצחיק מאוד. אבל יש לי ויכוח עם מישהו בנוגע אליה. ואשמח לשמוע את דעתך:
אתה חושב שהיא חמודה וכובשת, או דוחה ודומה לגבר?
פברואר 29, 2008 ב- 1:16 am |
היא חמודה. למרות שרוב הבדיחות שלה יוצאות מהדמות של הנבלה שהיא סיגלה. וזה די לא מושך. בגלל זה הסטאנד אפ שלה מצחיק מאוד בהתחלה ואז מאבד את זה.
אבל בהופעות אורח שלה במקומות וכאלה, היא די חמודה.
פברואר 29, 2008 ב- 1:16 am |
אני יכולה גם להגיד מה אני חושבת?
אני חושבת שהיא והחבר שלה הם שני רעים מרושעים. (בלי קשר לזה שהם מצחיקים אותי)
פברואר 29, 2008 ב- 1:17 am |
למה רעים מרושעים?
פברואר 29, 2008 ב- 1:19 am |
הא! (שוב) ניצחתי בויכוח.
פברואר 29, 2008 ב- 1:20 am |
טוב, עמדתי לכתוב "אוקיי, אז אני במיעוט", אבל אדר החזירה אותי לשוויון. אולי היא יותר לטעם של גברים, שרה סילברמן הזאת.
פברואר 29, 2008 ב- 1:21 am |
יש לי בעיה עם כל חבורת ג'ימי-קימל-אדם-קורולה-שרה-סילברמן-לא-יודעת-איך-קוראים-לשאר..
אולי זה נאיבי מצדי. אבל הם ממש רעים כאלה, ועושים את זה בלי למצמץ, בחיוך. ראיתם את התכנית "צ'יין ינקרז", שהם עשו את המתיחות בטלפון?
פברואר 29, 2008 ב- 1:21 am |
ג'וני: לא ניצחת, זה שוויון. תלמד לספור.
ואסי – אני אתן לאדר לענות למה רעים מרושעים, אבל ג'ימי קימל נהג לצחוק על סנג'איה וזה די מרושע נראה לי
פברואר 29, 2008 ב- 1:22 am |
אה, ענית כבר
פברואר 29, 2008 ב- 1:22 am |
סנג'איה איז לאב?
עדיין לא הבנתי את הקטע של זה.
אוי אני די נהנית מהדיון הלילי הזה. כבר כמעט סגרתי את המחשב.
פברואר 29, 2008 ב- 1:24 am |
את קולטת שגם לאנשים שקיבלו תכנית טלוויזיה משלהם אין מה לעשות בחמישי בלילה?
פברואר 29, 2008 ב- 1:24 am |
נשים מצחיקות הן לרוב מעט וולגריות. it's a man's world וזה דבר שצריך לעשות כדי להיות מוכרת.
בט מידלר, ג'נין גרפלו, שרה סילברמן. לא סמל הנשיות. אבל מצחיקות.
וג'ימי קימל לרוב לא מצחיק. גם אדם קורולה.
ומתיחות שוות זה מצחיק. יש רק חוק אחד- אל תגרום לבנאדם להאמין שמשהו טוב הולך לקרות ואז להרוס את זה. חוץ מזה, הכל הולך.
פברואר 29, 2008 ב- 1:26 am |
חמישי זה היום האהוב עלי בשבוע.
אה אסי זה מטלויזיה… עכשיו קישרתי. אתם יודעים שכמעט הייתי "אחד" ב"אחד נגד מאה"? בושות
פברואר 29, 2008 ב- 1:27 am |
וואי. ואת לועגת לי.
אני חולה בבית ואת לועגת לי.
ואני לא ממש יודע מיזה סנג'אייה חוץ מזה שהוא הודי קטן (נדמה לי)
אבל זה לא משנה. כל ירידות על מפורסמים מעניינות לי את התח (לא יודע מה החוקים של מילים גסות בבלוג שלך. אז מכבד). גם בארץ נהדרת למשל. זה טיפשי. ירידות מצחיקות זה רק כשהם סאטירה. ירידות על מפורסמים זה דבילי. כמו שלהצביע על מישהו ברחוב ולספר בדיחות על זה שהוא שמן זה דבילי.
פברואר 29, 2008 ב- 1:28 am |
יש לי בעיה עם מתיחות סטייל "שי ודרור" וצ'יין ינקרז, אני לא אוהבת לראות אנשים הולכים שולל אחרי משהו, לא משנה אם הוא טוב, רע, או סתם דבילי. מפריע לי.
פברואר 29, 2008 ב- 1:30 am |
מתיחות טובות זה כשאתה מוציא ממישהו את הגזענות והרוע שבו. או אם אתה מצליח להוציא מישהו ממש טיפש. אז יש בזה אלמנט מצחיק. האל שיעזור לי, יש בזה אלמנט מצחיק.
פברואר 29, 2008 ב- 1:32 am |
זה אולי המקום לפתוח דיון בנושא "האם מותר להשתמש במילה תחת בבלוג סימן שאלה"
סנג'איה איז לאב
פברואר 29, 2008 ב- 1:33 am |
עידית, כמעט כתבתי U suck
ואז אמרתי שאולי לא תעריכי את ההומור הזה.
מה את אומרת?
פברואר 29, 2008 ב- 1:34 am |
מה שאתה אומר נשמע נכון, אבל לא זכורה לי מתיחה שהצליחה להוציא ממישהו את הגזענות והרוע שבו. חוץ מבוראט אולי. אבל בוראט לא נחשב מתיחות אה?
פברואר 29, 2008 ב- 1:35 am |
גם את בוראט לא נעים לי לראות, מודה. כלומר, צוחקת והכל, אבל בפנים מרגיש לא טוב.
פברואר 29, 2008 ב- 1:37 am |
אז מה נעים לראות? אבי קושניר?
פברואר 29, 2008 ב- 1:37 am |
הוא נחשב.
ובקש לסנג'איה. תחת? יש בעיה עם המילה תחת? What the fuckin' fuck was that?
מאוד מפתיע.
כותבת טוב. מעריכה קבוצות הומור איכותיות , והנה בא זה. הגרסה ההודית של air supply .
אולי אני צריך לחשוב שוב על האיכויות של קבוצות ההומור האלו.
פברואר 29, 2008 ב- 1:38 am |
את מכה אותי בבטן הגריז הרכה שלי?!
נעים? כל דבר שמצחיק אותי בלי לפגוע באחרים.
אני אוהבת הצלצול הגואל.
פברואר 29, 2008 ב- 1:39 am |
אולי תעריך יותר את ההופעה הזו? http://www.youtube.com/watch?v=1Z9tUs8kTgE
פברואר 29, 2008 ב- 1:40 am |
וצחקת על סנג'איה? הוא סקריץ' בחום.
פברואר 29, 2008 ב- 1:41 am |
אה, והאמת, אין ספק שחמלל"ו "קבוצת הומור" ( זו ההגדרה? קבוצת הומור? מה זה? ) איכותית, אבל הופתעתי שניצחתם. הייתי בטוחה שאתם באמת ל"אודיז" ורק אני מבינה את האיכויות שלכם.
פברואר 29, 2008 ב- 1:43 am |
מה שהכי זכור לי מהשיר הזה של סנג'איה זה שפאולה אמרה "gumption". מדהים!
פברואר 29, 2008 ב- 1:44 am |
אתם לא מבינים מהחיים שלכם. סנג'איה איז לאב
פברואר 29, 2008 ב- 1:45 am |
סנג'איה איז לאבנה.
פברואר 29, 2008 ב- 1:49 am |
ראיתי עוד שני קטעים.
הוא…ממממ… חמוד? לא ממש מסעיר. מצד שני, אין אף אחד כמעט באף אמריקן איידול ו/או כוכב נולד שחשבתי שטוב. אז מה אני מבין.
ומה הקטע עם השיער שלו?
פברואר 29, 2008 ב- 1:50 am |
ותודה. מסתבר שיש עוד איזה שלושה שנהנו מאיתנו.
פברואר 29, 2008 ב- 1:51 am |
הנה אנדי סמברג מחקה אותו
פברואר 29, 2008 ב- 1:52 am |
אוי, נעלם הוידאו!
פברואר 29, 2008 ב- 1:52 am |
המתמודד שהכי אהבתי היה אליוט ימין מעונה 5, היהודי המתוק עם האמא הנמוכה. הוא שר יפה והיה יכול להיות יופי של בעל.
העונה אני אוהבת את דיוויד ארצ'ולטו בן 16, שבטח עוד שניה יתקלקל לי. עידית תני פייבוריט נו
פברואר 29, 2008 ב- 1:53 am |
הנה http://www.teenwag.com/playvideo/2941
פברואר 29, 2008 ב- 1:54 am |
אין לי פייבוריט העונה. והילד המנוזל הזה שכולם נשפכים עליו מעצבן אותי
פברואר 29, 2008 ב- 1:54 am |
(:
פברואר 29, 2008 ב- 1:57 am |
לא רע. שוב, לא הדבר הכי מצחיק, אבל לא רע.
ומכיוון שהדיון יהפוך להיות על אמריקן איידול, אני אזוז.
פברואר 29, 2008 ב- 1:59 am |
ביי אסי, תרגיש טוב.
(זזתי גם, ליל"ט)
פברואר 29, 2008 ב- 12:06 pm |
מה זה הדיון הלילי הזה? אתמול הייתי פה והיו פה 8 תגובות, ועכשיו אני מרגישה מחוץ למסיבה. לרגע נבהלתי שתקפו את הבלוג ספאמרים רצחניים.
אני מחבבת את אנדי סמברג הוא משעשע אותי.
את האובססיה שלך עם סנג'איה לעולם לא אבין, כמו גם אם זה באמת או רבע בצחוק. אבל איש סיני בינוני פעם אמר לי שעם טעם וריח לא מצליחים להחיות מחדש דיון מגניב שהתרחש באישון לילה בלעדיך.