מתיישב בנאדם לכתוב את פוסט הקאמבק הקטן שלו, והבלוג שלו לא נותן לו להיכנס. זה סימן מאלוהים? אני קצת חלודה. חשבתי לרגע לכתוב משהו משמעותי, אבל החלטתי דווקא להתחיל בקטן. זה ייקח לי קצת זמן. מי משמונתכם שעדיין לא מחק אותי מהרסס, יסלח לי, נכון?
ראיתם את הסרט מעבר ליקום? יש סרטים שאתה יוצא מהאולם ואתה יודע שזה היה סרט מדהים. בתקופה שהיה נהוג לעשות הפסקה באמצע הסרט, היו סרטים שכבר כשנדלקו האורות בהפסקה ידעתי שהם סרט מדהים. ויש סרטים שאתה לא יודע מה חשבת עליהם, אבל מרוב הערכה לעובדה שהם השאירו אותך אובד עצות, אתה משתכנע שהם טובים.
ויש סרטים שאתה צריך להודות בעל כורחך שאהבת. תוך כדי צפייה, וביציאה, אתה לא מתלהב מהם בכלל. אבל כשאתה מוצא את עצמך חושב עליהם אחר כך, אתה חייב להשלים עם זה, שהם טובים בעיניך. כזה היה החוש השישי, שחשבת שהוא קצת נפוח ואיטי וחסר הומור ולמה כולם לוחשים בו כל הזמן, ובסדר, הסוף מפתיע, אבל לא כזה מצמרר, לא צריך להיסחף. אבל אז בלילה, כשלא הצלחת להירדם מרוב פחד, אמרת לעצמך "אהה, אז זה כן עבד עלי". וכזה הוא מעבר ליקום, שהגיבורים שלו הכי צפויים, והעלילה שלו הכי צפויה, ויש בו כמה סצינות באמת מעליבות מרוב שהן מאולצות. אבל כמה ימים אחר כך, כשאתה מחפש שירים מתוכו ביוטיוב, אתה אומר לעצמך – מה, אז עכשיו אני אוהב את מעבר ליקום?
ג'ורג' הריסון היה החיפושית האהובה עלי. כי זה יותר מקורי מלאהוב את לנון או מקרתני, ופחות טיפשי מלאהוב את רינגו. וכי הוא היה הכי חתיך. זה מה שאני אומרת בכל אופן. אני חושבת שאולי בסוף אני אודה שמקרתני הוא החיפושית האהובה עלי. זה כמו שאני אומרת שיוני רכטר הוא החבר האהוב עלי בכוורת, כי זה יותר מקורי מדני סנדרסון או גידי גוב, ופחות טיפשי ממאיר פניגשטיין. וכי הוא היה הכי חתיך. אבל האמת היא, כנראה, שדני סנדרסון הוא האהוב עלי.
ואני בזה לאנשים שצועדים לחופה עם "זכיתי לאהוב" של עברי לידר. באמת. אנשים כאלה הם מה שלא בסדר בעולם, ולא מגיע להם לחיות. אבל שיר החופה הסודי שלי הוא "ביום שמש יפה" של עברי לידר. שזה לא מאוד רחוק משם.
ואני אוהבת את ווילקו, אבל בעצם אני אוהבת רק שיר אחד שלהם ולפחות שישה שירים של רוקסט. והשיר האהוב עלי של איימי מאן הוא 4 ביולי. או מיסטר האריס. עוד לא החלטתי. לא החלטתי כי השיר האהוב עלי שלה הוא סטיופיד ת'ינג. כן, זה שמשמיעים בגלגל"צ. זה שכולם מכירים. אני הכי אוהבת לשמוע את האורגן בפתיחה, ואני הכי אוהבת את המילים, שלמדתי להבין. והכי אני אוהבת את התיאור של הטיפוס שלה, "חסר אונים ואמיץ".
(אני רואה עכשיו את רשימת השירים שלי בתיקיות, שכמה מהם הכנסתי לפוסטים. השירים הייצוגיים והלא ייצוגיים, העצובים והשמחים. וקשה להחליט על איזה מהם להקליק, יש כאלה שצריך להתרחק מהם כי זה הרסני לחזור . יש כאלה שצריך להתרחק מהם כי הם פנטזיה שלא תתממש. צריך ללמוד מחדש למה להקשיב, ממה להנות ואיך)

21 תגובות to “”

  1. dror Says:

    קאמבק נפלא. חסרו לי הגיגייך, למרות שאיני מנוי ברס"ס (אף פעם לא ממש הבנתי למה נחוצה הטכנולוגיה הזו).

  2. אופיר זמר Says:

    גם אני התגעגעתי. הכתיבה שלך היא תענוג צרוף.

  3. אורן Says:

    ושוב כיף לגלות איך את מצליחה להכניס לי את המילים לפה, ולהסביר במדויק את הסוגייה עם הריסון ומקרתני. וזאת למרות ש here comes the sun הוא השיר הטוב ביותר שלהם, אז לפעמים אני מצליח לשכנע אפילו את עצמי שאני אוהב יותר את ג'ורג'.

    ברוכה השבה 🙂

    (אחד משמונה? באמת?)

  4. לא Says:

    איזה שיר של ווילקו את אוהבת?
    האם את זה: http://www.youtube.com/watch?v=5j2ykHinIPg ?
    או אולי את זה: http://www.youtube.com/watch?v=WQF1mSygOAM ?

    בכל אופן, לנון הוא הפייבוריט שלי כי בשיר שמקרתני כתב, הם שרים בפזמון it's getting better all the time ואז לנון מוסיף can't get worse. בגלל כאלה דברים אני אוהב אנשים, אבל זה פחות מטופש מלאהוב את פוגי או רינגו, לא?

  5. itsik Says:

    עידית את צנועה, אני בטוח שיש יותר משמונה, הנה כבר שניים. ברוכה השבה.

  6. ירון Says:

    אחד משמונה, הא? אז באמת זכיתי. לאהוב.
    בדיוק אותו דבר קרה לי עם הסרט גארדן סטייט. לא הייתי בטוח שאהבתי או לא. אחר כך חיפשתי את הפסקול (המדהים) שלו. אחר כך ראיתי אותו עם מישהי, ויצאתי מההקרנה מאוהב.
    זה קרה לי גם עם שמש נצחית בראש צלול. בהתחלה לא הבנתי על מה הרעש. אחר ראיתי אותו שוב עם מישהי ויצאתי בהרגשה שהבנתי את משמעות החיים והיקום. כניראה שככה זה עם סרטים. תלוי עם מי אתה רואה אותם.

    ברוכה השבה. התגעגעתי.

  7. idit Says:

    אופיר, דרור, ירון, איציק, לא ואורן  – תודה.
    אח, אח, אח, איזה כיף שזוכרים אותי.
    וכן חבר'ה, אילצתי את מנויי הרסס שלי להתפקד וביצעתי ספירה ידנית – המספר עומד כרגע על שמונה או תשעה. כשיגיע לדו ספרתי, תהיה חגיגה גדולה!

    (את שמש נצחית ראיתי לבד ואהבתי מיד. אולי בגלל שהלכתי עם עצמי?)

  8. idit Says:

    ובעניין ווילקו, זה לא שאני לא אוהבת את השירים האלה, כמו שאני פשוט לא מכירה אותם.
    אבל השיר שהתכוונתי אליו הוא זה

  9. ליזל Says:

    אה, אני לא התפקדתי, אז את יכולה לעדכן את המספר לתשעה. או עשרה.
    ווילקו ואיימי מאן ממש טובים. גם הביטלס בסדר.

  10. almost30 Says:

    קאמבק משובח! ( המפקד עוד מגייס ? )
    אהבתי את השיר. ואאלץ ללכת לסרט 🙂
    אהבתי את החלוקה לסרטים שאתה יודע שהיה מדהים ואלו שאתה מודה אחר כך.
    יש גם את אלו שרודפים אותך…
    (אני גם עוד קצת בהפסקה, בינתיים נעים בנפתלין)

  11. שלום Says:

    אחד משמונה, עלק. אחד משמונה מאות. לפחות.
    ועכשיו גם אני אלך לראות את הסרט הזה.

    כבר כתבתי על שיר אחד של וויליקו שעשה לי קווצ'ים בלב

  12. idit Says:

    הו, ערב טוב.
    אלך אחורה לבדוק את שלבי ההתפקדות השונים. אם היו שמונה – אז עכשיו יש תשעה. ואם היו תשעה… אוהו, אם היו תשעה…אז עכשיו…אז עכשיו…

  13. idit Says:

    טוב. זה היה שמונה.
    עכשיו זה תשעה (בהנחה שאיש לא ביטל בינתיים).
    עוד אחד, ותהיה חגיגה גדולה!

  14. לוטה בערפל Says:

    לא נראה לי שאפשר לבטל. לא טכנולוגית, כי אם רגשית. מנוי אליך זה מנוי לכל החיים. או עד שהמחשב שלי יקרוס סופית…
    מה זה הסרט הזה? לא שמעתי עליו כלל, והוא נראה כמו מחזמר הוליוודי גרוע שאחבב מיד…
    אני רוצה לשקר ולומר, שאני מחבבת את הביטלס וכוורת כלהקות, ואין לי העדפות אישיות (לנון-גוב ותקראו לי גברת בנאלית, או זאת שנופלת קורבן לאור הזרקורים והקול המחוספס)..
    את כותבת את המנויים על פיסת נייר? לא יכול להיות שזה לא דו ספרתי…

  15. אתון עיוורת Says:

    🙂 אין לי מנוי, אבל אל תהיי כזו, זה לא אומר כלום. את יכולה בשקט להכניס אותי לרשימה של הקבועים. הקוראים. הקרועים. הכנועים. הכבויים.
    היום למדתי על קיומה של וילקו – בכלל מכיוון אחר. צילמתי את הנר שהדלקתי כדי הלאיר לעצמי את החושך
    The evanescent silhouettes of erroneous thoughts

    וחיפשתי ציטוט לקשט ולוילקו יש שיר What light שלרגע שקלתי לקשט בו את הצילום האמנותי. והנה אני מוצאת כאן דיון סוער על וילקו. זה רק סימן נוסף, הפעם מההשגחה העליונה – שאת צריכה להכניס אותי לרשימה, גם אם אין לי מנוי.
    שלך, אנקה חירשת.

  16. idit Says:

    היי בנות
    הסרט הוא מחזמר עם שירי הביטלס, נראה לי שהוא עדיין מציג בקולנוע גת, אז את יכולה להגיע ברגל לוטה.
    ואתון, את בהחלט נספרת במפקד המנטלי, אבל במפקד הפיזי נספרים (כן, ידנית, בפנקס) רק מנויי רסס.
    גם לי אין רסס, אבל כך נספרים המנויים.
    יפה לך הצילום

  17. ברק פיטוסי Says:

    אני הדו-ספרתי הראשון?
    מתפקד בזאת לתפארת עוד בלוג בבלוגלי.
    השכן מלמטה.

  18. idit Says:

    הו

  19. אדר Says:

    אני לא מנויה כי אני שונאת את הפורמט, אבל תאמיני לי שאני די שפוטה של הבלוג שלך.
    ובאיחור גם אני אאחל ברוכה הבאה (הייתי בלונדון – תמיד כיף בלונדון).

  20. היהודי הנודד Says:

    זה ללא ספק הסרט הקלישאתי ביותר שנעשה מעולם. ואכן, אחר-כך אתה הולך ומקשיב לביטלס ביו-טיוב, אז מה? בנוסף, אני צריך להודות שלא ידעתי מראש שמדובר על סוג של מחזמר. התוצאה הייתה מבוכה קשה תוך כדי צפייה ואיבוד כל אמון מינימלי בקלישאות הרצות על המסך.

  21. idit Says:

    אהה, אתה מכריח אותי לחזור על על הוידוי המביש "שירים מהסרט ביו טיוב". כלומר, לא רק ביטלס, אלא גם אוון רייצ'ל ווד מצפצפת את "if i fell", וגם המעודדת הלסבית. כן. אני לא מנסה להתווכח על איכות הסרט כפי ששמת לב. שבת שלום!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s