פתאום נורא בא לי בשר. חיפשתי את התחליף הבשרני ביותר שנמצא באזור: זיתי קלמטה בפחית. מיוון. הם כל כך בשרניים, שקשה להאמין שהם הגיעו מעץ, והיו קשים ודחוסים, ולא שוטטו בעדרים על פני איזה שדה. עדר של זיתי קלמטה שועט במורד גבעה, מלחך עשב, עוצר להתרעננות על שפת אגם, וכמה קלמטות מתקרבים למים ומרכינים את ראשם הסגול ולוגמים קטנות ומהירות. עד שצייד יורה בחלקם, ואוסף אותם, ומנקה אותם מהדם ופושט את עורם ומשרה בשמן ובתבלינים ובמיצים שהם מפרישים מעצמם.
גם אני רוצה להיות זית קלמטה בעדר. לא נורא, אני מנחמת את עצמי. את סוג של זית בעדר. הנה אני כמו כולם מושכת את השבוע עד לסוף, ומחסור מצטבר בשעות שינה וגלגל"צ ברדיו ומיכל דלק מתרוקן. כמו שרציתי. ובמקום להיכנס הביתה ולטפל בכל הדברים שמחכים לי שם אני נשארת לשבת באוטו ומקשיבה לשיר של מורן גמליאל, שהתחרה בעונה הראשונה של כוכב נולד. הוא שר את צעיר לנצח ברבע הגמר, ובחצי הגמר שר שיר מקורי שלו ולא עלה. ובסוף שנת 2007 נכנס פתאום לפלייליסט.
(כרגיל כתבתי פוסט, כדי להוכיח לעצמי שתלאות היומיום לא ינצחו אותי, וגנזתי אותו כי כרגיל הוא היה גרוע. גרוע וגם לא אקטואלי. כי הוא סיפר על העובדת ההיא באוניברסיטת תל אביב שגנבה כסף מתקציב הנסיעות של המרצים. ונו מה, אני אפרסם אותו יום אחרי גמר כוכב נולד? כשאווירת החג עדיין באוויר ואף אחד לא מתעניין בסיפורים אחרים?)
 ראיתי את גמר כוכב נולד, אבל את סופו ראיתי בערוץ 10 כדי להרגיש מיוחדת. וכשמי שרציתי שינצח ניצח, שאלתי את עצמי אם זה במקרה, או שזו מניפולציה שעשו עליי, שההפקה משדרת מסרים סמויים לחלשי הנפש, שיחבבו מועמד מסוים, וישמחו כשיזכה, וירגישו שקיבלו אישור מהעולם.
חלשי הנפש ירגישו שיש הד לרגשותיהם בחוץ, שיש להם השפעה אפילו. יזדהו עם הזוכה הכריזמטי וישמחו בשבילו. ויום אחרי, איפה הוא ואיפה הם. איך חשבו להזדהות איתו בכלל, כשהוא עכשיו על גג העולם, מזל טוב שיהיה לו, רק שהם יושבים באוטו ומקשיבים לרדיו ותוהים אם יעמוד להם כוחם ללכת למקום שבו יוכלו לרכוש בשר, וזה יום חמישי והם אמורים לשמוח, ותכף יכנס לפלייליסט שיר הניצחון של גמר כוכב נולד ובכל פעם שיתנגן יהיו באוויר שאריות חג. כמו שהם רצו.
כשהייתי צעירה יותר הייתי חולמת שאני נוהגת ברכב ולא יודעת לנווט אותו. כשעוד לא ידעתי לנהוג הייתי חולמת שאני מוצאת את עצמי מאחורי ההגה ברכב של ההורים שלי, ושאני לא מצליחה לשלוט בו. עכשיו אני חולמת שאני נוהגת ברכב שלי, והמיכל ריק לגמרי, ואני חייבת לתת פוש ולהגיע איכשהו לתחנת הדלק, אבל זה נראה בלתי אפשרי.

11 תגובות to “”

  1. אדר Says:

    היה לי בדיוק את אותו חלום.

  2. לוטה בערפל Says:

    אני חלמתי על מכוניות שדורסות עדרי קלמטה ברחובות עיר אלמונית… שזה עירוב של הפוסט שלך והמשחק הטיפשי GRAND THEFT AUTO…

  3. idit Says:

    כנראה חלומות מתוך תת מודע קולטיבי

  4. אור Says:

    קצת מפחיד.
    כרגע אני אוכל פסטה שהכנתי עם שמן זית, שום, פלפל, אורגנו ו…. זיתי קלמטה.

  5. idit Says:

    🙂
    נו, קלמטה זה בינלאומי (אם כי כאן בישראל אני אוכלת אותם בלי פסטה ושמן זית ושום ופלפל ואורגנו. רק זיתים, ומיץ זיתים)

  6. ק.ה. רומינגה Says:

    כל כך בינלאומי עד שאפילו דוריס דיי שיחקה פעם אחד (אחת, בעצם).

  7. לוטה בערפל Says:

    הזוי לגמרי. NO CUTER SHOOTER… דוריס דיי מזמרת במערבון.
    אין יותר הזוי מזה…

  8. idit Says:

    יו, איך אהבתי את הסרט הזה! במיוחד בסוף, כשהיא התחתנה עם החברה השחקנית/רקדנית שלה! (היו שם גם שני בחורים, אבל נראה לי שהם נהגו בכרכרה, או משהו)

  9. The Frustrated Economist Says:

    hey, i also had this dream. weird

  10. idit Says:

    טוב, על איזה חלום כולם מדברים? על זה עם הקשיים בניווט או על זה בלי הדלק?
    כמו כן: אתה אמור לעשות עכשיו טרק, או סמים. לא לקרוא כאן. אבל טוב שבאת.

  11. אדר Says:

    זה עם הנהיגה!! לא?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: