היי חבר'ה. היי.

היי, רוצים טיפ לצליחת ליל הסדר בשלום? היי, הנה טיפ לצליחת ליל הסדר בשלום: לשתות את כל הארבע כוסות על ההתחלה.

לא, לא. רגע. לא לאכול כלום כל היום, ואז לשתות את כל הארבע כוסות על ההתחלה.

זהו.

ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. שותים בהסבת שמאל. למזוג לי עוד בבקשה. עד הסוף.

לא, עד הסוף.

תודה.

עוד בבקשה.

איך דואגים שזה ישפיע מהר? מערבבים סוגים. בליל הסדר אין הרבה סוגים לערבב: יש יין אדום ויין לבן. כנגד ארבע כוסות דיברה תורה: אדום-לבן-אדום-לבן. שהחיינו וקיימנו. עוד אחת בבקשה ולמזוג עד הסוף הפעם.

היי, מה העניינים? היי, שונאים את אמא? לא יודעים איך להתמודד עם האלצהיימר של סבא? לא רוצים להסתכל בעיניים של הבנידודימים הקטנים שפעם העריצו אתכם? אין בעיה. יש פיתרון. רק צריך לזכור – לקום מוקדם לשירותים. אחרי שלוש כוסות, לבן-אדום-לבן, ללכת יציב. לא לעשות בושות. להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלה.

היי, מה קורה? קניידלעך מקייטרינג זול. הם לא נראים משהו. לא. הם לא עגולים ויפים. לא. הם מעוותים. יש עליהם שקעים, בצורת האצבעות של מי שהכין אותם.

היי, חשבתי שביקשתי שניים אבל כנראה ביקשתי שלושה כי קיבלתי ארבעה. כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: גיא שמי הוא סתם גיטריסט חרא

ועומרי הנגבי מתופף חרא

וירון שראל הוא סתם בסיסט חרא

וגיא בן שטרית  גיטריסט חרא

חרא

שותים בהסבת שמאל.

מוזר. חשבתי שאני חותכת את הקניידלעך לחצאים, אבל חתכתי אותם לשמינית ושבע שמיניות. מוזר. איזה גרועים, כוס אמק. המרק לא חודר אליהם. המניאק הזה אטם אותם טוב טוב עם האצבעות הממשמשות שלו. בחוץ הם שמנוניים בפנים יבשים ודחוסים.

היי, קניידלעך זה זכר או נקבה? כי כופתאות זה נקבה, אבל זה לא אומר בהכרח.

אבל אני אוכלת אותם בכל מקרה כי צריך לאכול הרבה כדי שאוכל לנהוג הביתה. תעבירו בבקשה את הסלט. יש צנונית בסלט. למה יש צנונית בסלט? אין לי פטרוזיליה בסלט. אין לי שניצל לשים במחבת. שותים בהסבת שמאל.

היי, איזה קטע, הבנידודימים שהם בני ארבע למיטב זכרוני מציעים לי לצאת איתם לעשן נובלס בחוץ. חמודים הם. איזה כיף עם הבנידודימים, יא אללה. הם נהדרים. חבל שסבא לא זוכר מי הם. רבן גמליאל היה אומר: הפסד שלו. היי בנידודימים, היי. אתם יודעים שעוגה כשרה לפסח, זה פחות טעים מעוגה לא כשרה לפסח?

היי, רוצים לירות לעצמכם בראש כשדוד שלכם קורא מההגדה בהדגשה קומית את הקטע עם בן זומא? יש לי פיתרון. יש לי פיתרון, אבל ששששששש, זה סוד. בואו תתקרבו, קודם צריך למלא לי עד הסוף. כן, לא להתקמצן. מהריזלינג הזול שהקמצנים האלה הביאו. בגרז קנט בי צ'וזרז. שותים בהסבת שמאל.

היי, בנידודימים. היי. לא ראיתי אתכם איזה עשר שנימים. אתם בסדר אתם. היי, רוצים טיפ ממומחימים סגנון?מכנסיים בגזרה נמוכה? זה לא טוב. גם לא לליל הסדר. בשבילי כבר מאוחר מדי. ואין לי חגורה. אין לי קלמנטינות לשבת. אין לי בבית אפילו מזרון.

שאפשר עליו לישון

אוף, בנידודימים, בואו ניפגש שוב בהזדמנות, אפילו לפני שסבא ימות. היי, איפה אתם גרימים?

טוב, בסדר. בואו אני אגלה לכם את התשובה. אבל תבטיחו לא לגלות לאף אחד. התשובה היא שלושה עש-א-ר מדיא שנים עש-א-ר שבטיא אחד עש-א-ר כוכביא עשר-הה דבריא תי-אי-שעה ירחי לידה שמו-או-נה ימי מילה שי-אי-בעה ימי שבתא שי-אי-שה סדרי משנה חמישה חומשי תורה אהר-בע אמהות שלו-או-שה אבות שנ-איי לוחות הברית

וניר טרטר הזמר הכי טוב בעולם.

אמן.

31 תגובות to “”

  1. לוטה בערפל Says:

    וואו.

  2. מתחזה (עם לב טוב?) לאליהו הנביא Says:

    איך זה שרק אשכנזים מתלוננים על ערבי חג משפחתיים? השואה לא הייתה אמורה לחשל אתכם?

    אני, פרענק, עם דכאון, חרדה חברתית וחשש לסכיזופרניה צלחתי את הסדר בסדר. אפילו בסדר גמור. למרות שלא שתיתי יין אמיתי, בגלל הכדורים.

    יכול להיות שזה בגלל שאצלכם לא החג במרכז אלא אתם?

    נ"ב: אני לא באמת מתחזה, ואהבתי את החולצה שלבשת ;).

  3. idit Says:

    א. אהלן מתחזה, התגעגעתי אליך
    ב. מה? את החולצה שלבשתי?
    אני אתחיל לחייב אנשים לצרף כתובות מייל כדי להגיב 😯
    (זה אמוטיקון נדהם. מה שצריך להיות שם, ואין במאגר האמוטיקונים, הוא אמוטיקון מפוחד, אמוטיקון מפוחד מסטוקרים)

  4. מתחזה (עם לב טוב?) לאליהו הנביא Says:

    השם ירחם על עידית בת אמה ואביה – שלבשו סקיני ג'ינס ומכנסי שרוואל עם איורים של אומוטיקנים מפוחדים בצבע ירוק זוהר (בהתאמה) – על כך שהעזה לקרוא לאליהו הנביא בכבודו ובעצמו "סטוקר".

  5. idit Says:

     😀

    אה, הבנתי! אתה לא מתחזה=אתה באמת אליהו הנביא, ולכן ראית ממקום מושבך בשמיים (לא היית אמור להיכנס בדלת באיזשהו שלב, אבל?) מה כולם לבשו.
    אצלנו בקהילת ניצולי השואה אומרים: כשמסבירים לי לאט אני מבינה מהר.
    אני מאוד אשמח לשמוע איך בדיוק שמים את החג במרכז, אגב.

  6. מתחזה (עם לב טוב?) לאליהו הנביא Says:

    חחח. ידעתי שבסוף תביני.

    איך שמים את החג במרכז? קלי קלות: מרימים אותו ומניחים במרכז.

    האמת, זה נראה לי קשור לרמת האמונה של החוגגים.
    מי שמתייחס לחג כאל עוד ערב משפחתי שכולם לבושים בבגדים יפים (במיוחד החולצה שלך) – שם במרכז את החוגגים. ומי שבא לערב החג כדי לקיים את המצווה – שם במרכז את החג.

  7. idit Says:

    זה נשמע הגיוני, מר הנביא. עכשיו אני טיפה מקנאה באלה שבאים כדי לקיים את המצווה (בדרך כלל הם נחשבים למייגעים בשל התעקשותם על כהלכתו)
    החולצה שלי באמת היתה יפה במיוחד!

  8. ז'אן ז'אק Says:

    גדול!
    זכור לי לילסדר לפני מספר שנים אצל ההורים. חשבתי אף לצאת לחוצות העיר ולפגוש אנשים שונים. אבל ליד השולחן היה יין פטישים רומני מובחר ומסביב לשולחן מראות קשים במיוחד.
    אז שתיתי ושתיתי ולבסוף נשארתי ליד השולחן לזמן התאוששות רק כדי לזוז למקום אחר בבית ולהתרסק עד הבוקר.

    הסדר הזה היה נטול אחוזים. חצופים.

  9. idit Says:

    😀
    אוי, זו בעיה, הסכנה להתרסק ולקום למחרת בבוקר באותו מקום שגרם לך להגיע למצב הזה מלכתחילה.
    אני אומרת – אפשר לשתות ולנהוג. אף אחד עוד לא מת מזה.

  10. הכלכלן המתוסכל Says:

    מגדירה אמות מידה.
    זה מה שאת.

    ולוטה – מה נסגר איתך? יש עוד מלים במילון… 🙂

  11. idit Says:

    בדיוק אבל בדיוק אבל בדיוק אותו כנ"ל לגביך ולגבי פוסט הסדר שלך. הלוואי ויכולתי לחשוב על משפט כ"כ נכון וכ"כ גאוני כמו מבחינה לוגית גרידא, היא בכלל לא קיימת. מכל הבחינות האחרות, קיומה הוא מעין פאזל מתסכל בעל אינסוף חלקים שכולם התפזרו על הרצפה.
    (ואני מקווה שהמילה היחידה בלקסיקון של לוטה היום שוגרה בכוונה חיובית)

  12. לוטה בערפל Says:

    אתם לא מבינים מחמאה אתם. חוץ ממך עידית. את כן מבינה מחמאה.
    לפעמים אין מספיק מילים, או שהן לא מגיעות באותו הרגע לתאר תחושה מסויימת.
    וחוצמזה, יצרתי השוואה בין שני כותבים שאני אוהבת, רק שהמרמור של מר מתוסכלי לא מאפשר לו לראות את זה.

  13. idit Says:

    תודה. וחג שמח.

  14. לוטה בערפל Says:

    מתנה לחג. שיהיה אקסטרה שמח.

  15. idit Says:

    תודה, והאתר ההוא מעולה, אגב.
    (לא ידעתי שסיימון איים לפרוש אם סנג'איה יזכה)
    (אני מאיימת לפרוש אם מלינדה תזכה)

  16. לוטה בערפל Says:

    באמת מפתיע שהיא המועדפת…
    אני החלטתי לתמוך בג'ורדן. היא גדולה, יפה ושרה לא רע.
    בטח תעוף בתוכנית הבאה…
    (אני רוצה לאיים לפרוש, אבל יש לי נטייה להמשיך לצפות גם בתחתית פח הזבל, אז אני אשתוק)

  17. idit Says:

    ג'ורדן סקסית בטירוף. זה אירוני(?), שגלוקסן מתאמצת לשדר סקס אפיל ונכשלת חרוצות, בזמן שג'ורדן שמנסה לשדר חמידות פשוט כל כך כל כך לוהטת.

  18. לוטה בערפל Says:

    איכס. גלוקסן.

  19. מוטי Says:

    סוף סוף ראיתי (לפני איזה שבועיים) את כוכב נולד האמריקאי.
    סנג'איה מאוד חינני ומאוד משתדל אבל זו לא חוכמה כי כמעט כל המתחרים שם עבשים למדי.
    היה עוד אחד שתפס את תשומת ליבי, עם ראש קרח לגמרי.
    אבל לא בגלל השירה אלא בגלל שהוא נראה כמו איזה נבל מסרטי ג'יימס בונד.
    ובתוכנית שראיתי ג'ורדן היתה החביבה עלי.
    היא באמת סקסית וגדולה והיא שרה כל כך יפה (שיר של שירלי בסי אם אני לא טועה).
    שנה שעברה היתה הפעם הראשונה מזה שנים שהלכתי לליל סדר עם המשפחה.
    השנה הרשיתי לעצמי לדלג שוב על הארוע.
    בכל זאת. כל שנה? מה זה פה, פורים?

  20. idit Says:

    אוקיי,
    א. התגובה שלך איפשהו בפברואר, "מעולם לא פוטרתי"
    ב. התגובה שלך היום, "אני לא חוגג את הסדר בדר"כ"
    למה?
    בשביל מה זה טוב, הדברים האלה?
    למה אתה מרגיש צורך לשתף בזה?
    מזל שהסכמת איתי שג'ורדן סקסית, לפחות זה.
    משך את עיניך אחד המתחרים היותר סתמיים שם, ויותר מאשר לנבל בסרטי ג'יימס בונד, הוא דומה לבחור הזה.
    ועל כן יודעי דבר מכנים אותו נוספילרטו.

  21. מוסיקה לזיקיות » וואו Says:

    […] איזשהו דיון שהתפתח בתגובות אצל עידית הזכיר לי שלפני שבועיים ראיתי כוכב נולד של האמריקאים ומאוד התרשמתי מאחת, ג'ורדין ספארקס (ובכלל יש המון זמרות איכותיות שם בניגוד לגברים המעפנים) שעשתה קאבר לשירלי בסי. אז קודם כל, היא סקסית ושופעת, בניגוד למראה האנרוקטי הדוחה ששולט היום (וכבר איזה עשור לדעתי) ואני תמיד בעד זה. היא גם חמודה נורא. בשיר היא עושה קצת פרצופים ובסוף היא מספרת שהיא התאמצה שלא לצחוק כשהסתכלה על אנשים. והיא וואחד זמרת. אני לגמרי בעדה. […]

  22. idit Says:

    למה תמיד מתפתח דיון בתגובות אצל עידית על איידול?
    היה אמור להתפתח דיון על אינפקציה. אינפקציה!

  23. מוטי Says:

    אינפקציה?
    תשאלי את מארג', נראה לי שלה יהיה מה לתרום לדיון (יותר מזה אני לא יכול לספר כי זה יהיה אאוטינג. אני חושב).

  24. idit Says:

    אני אשאל.
    אני קצת מפחדת,
    אבל אני אשאל.

  25. מוטי Says:

    למה אני משתף בדברים האלה?
    אני מנסה לפתח כישורי שיחה שלא קשורים למוסיקה.
    בלי הצלחה כנראה.

  26. idit Says:

    בוא אני אתרום לך מעט מהידע העצום שלי על כישורים חברתיים. באמת, אני המומחית מס' 1 לעניין, ממש מומלץ לגשת אליי בכל מה שנוגע לאינטראקציה אנושית, אני הצלחה גדולה בזה.
    מסכנות אוהבת חברים. כשאנשים מתבוססים להנאתם במיצי המסכנות שלהם, זה לא הזמן לבוא ולספר להם כמה שאתה לא מסכן כמותם.
    בהצלחה גבר.

  27. מוטי Says:

    אני יודע שמסכנות אוהבת חברים.
    זה כתוב בשיר של מטאליקה.

  28. לוטה בערפל Says:

    פיל נראה כמו תולעת. תולעת חלקלקה במיוחד. יש לו קול לא רע. אבל תולעת.
    אני בעד דיונים על אליל אמריקני.
    כל שיחה היא אינטראקציה אנושית השוברת לרגע את מדבר הצחיחות שהוא הקיום האנושי.
    גם השיחות המטופשות ביותר נחשבות לדעתי. אבל זה מגיע מבחורה שדנה בכובד ראש באיידול, טופ מודל ובנות גילמור…
    אין לי הרבה תקווה.

  29. idit Says:

    וואי.
    גם כשממש לא מחבבים מישהו,
    זה לא נעים
    לא נעים
    לראות אותו מאבד את זה על הבמה.

  30. לוטה בערפל Says:

    כן, שמעתי… ברכותי…
    לא ראיתי את ההתמוטטות, אבל אני אאמין לך…
    בקרוב תעוף גם גברת שומה ו… האמת, שאין לי כבר תשוקה לתוכנית… שיעוף מי שיעוף, שיזכה מי שיזכה, ושיהיה להם לבריאות.
    אני שוב עייפה…

  31. שחרור שוטף » ארכיון » אז מה היה לנו? Says:

    […] * לארוחת חג האללה-איסתר נעננו בחיוב להזמנה של אנו. היא עברה לגור עם החבר שלה וזאת הייתה הזדמנות להכיר יותר לעומק את החבר ואת הדירה החדשה שלהם. וגם, רצינו לחוות לפחות ארוחת חג אחת. המסורת חשובה לנו. מכיוון שהספקתי מבעוד מועד לקרוא את חוויותיה של עידית מליל הסדר, אימצתי בחום את ההמלצה שלה, מה גם שאצל הפינים זה מנהג מקובל וכך פצחנו את הארוחה בארבע כוסות כפול שתיים של יינות משובחים, אכילה וצחוקים. אבל שום דבר, שום דבר, לא הכין אותנו למנה האחרונה. לדבר הזה […]

כתוב תגובה ללוטה בערפל לבטל