אביב הגיע

זו קצת בעיה להתחיל להתפייט בסגנון "אני אדם של חורף". האנשים עסוקים בלחלק את עצמם לטיפוס של קיץ וטיפוס של חורף, טיפוס של חתולים וטיפוס של כלבים, עכבר העיר ועכבר הכפר וכולי וכולי וכולי.

ההבדל סך הכל הוא בין חם לקר, העולם נשאר אותו עולם. אותם אנשים הולכים ברחוב, רק קצת פחות מזיעים. אותם אוטובוסים ואותם רמזורים. אפילו פירות עונתיים כבר אין, תפוזים ובננות יש כל השנה. אולי רק מנגו קשה למצוא. לעגבניות יש עונה, שאייל שני תמיד אומר בטלוויזיה שזו העונה היחידה שבה צריך להשתמש בהן כי אז יש להן טעם אמיתי של האדמה, או משהו. אבל איזו עונה זו – לא יודעת.

אז מה יש בחורף שיצדיק געגועים של חצי שנה? אתמול הבנתי מה.

רבצתי מול הטלוויזיה, לא היה שום דבר מעניין. איכשהו נתקעתי על שידור חוזר של דה או.סי, שזו סדרה שאני יודעת שקיימת אבל לא צפיתי בה מעולם. הכל היה מאוד צפוי לז'אנר: תלמיד תיכון כבן 30 בעל פני סופגניה ותספורת נלעגת (חימצון ופוני!) נוהג ברכב המאוד מאוד מאוד יקר שלו, בדרך להתעמת עם אחיו הפושע שתקף את חברתו האנורקטית. חברתו האנורקטית, שבסדרה מעמידים פנים כמובן שהיא אינה אנורקטית כלל וכלל, משוחחת בדיוק עם אביה בן ה-28 כאשר היא שומעת את החדשות, ויוצאת, ברכב המאוד מאוד מאוד יקר שלה, בעקבות בן זוגה. עוד יוצאים בעקבותיו זוג חבריהם המשותפים – היהודי השנון והמבדר ומלכת הכיתה בעלת לב הזהב.

פני סופגניה מגיע לבית אחיו. האח שולף אקדח. סופגניה מעיף את האקדח מידיו והם מתגוששים על הרצפה. האנורקטית נכנסת ומנסה להפריד ביניהם, תוך כדי זעקות חלושות מתת תזונה "לא, אתה תהרוג אותו!" בדיוק כאשר הפושע מתכונן להטיח מכשיר טלפון חוגה (איך למרות שכבר עשרים שנה הם לא בשימוש, הם צצים פתאום כשצריך להטיח משהו?) בפרצופו התפוח של אחיו הקטן, מרימה האנורקטית את האקדח מהרצפה ויורה בו.

ברגע הפגיעה נשמע ברקע שיר שאני מאוד אוהבת. התבאסתי, כי אתה לא רוצה לפגוש בשירים אהובים עליך בסדרות נעורים, הן לא בדיוק תו תקן למוזיקה איכותית. אבל הסצינה התאימה לשיר. היא היתה בסדר, יחסית לסדרה כזו. קלוז אפים כמעט אמנותיים, סלואו מושן מאופק. מרגשת. קצת. 

הייתי מופתעת לטובה, אחר כך הייתי קצת ממורמרת: הדור שלי לא זכה לפסקול כזה או לעריכה כזו בבוורלי, גם לא בדוסון. אחר כך חשבתי שאולי עדיף כך. כשמאפייניה החיצוניים של הסדרה כה מוקפדים, כשנעלם הקאמפ, איך יידעו הילדים המסכנים שלא להאמין לתסריט?

ואז עלו הכותרות והתחיל לרדת גשם בחוץ.

מה יש בחורף שיצדיק געגועים של חצי שנה? הקול של גשם בחוץ. 

בקיץ אמנם חם ולח ומגעיל, אבל הטבע לא מודיע על זה בקול רם. מבפנים, כל מה שאפשר לדעת הוא שיש אור בחוץ. שש בבוקר – אור בחוץ. שמונה בערב – אור בחוץ. כשאור בחוץ צריך להיות בחוץ, לא טבעי להסתגר. בקיץ אני לא בסדר. החוץ פעיל ומואר לרשותי שש עשרה שעות ביממה. בחורף החוץ מסוכן, כמו שצריך להיות. בחורף אין דיסוננס. אפשר להשוות ריכוזים עם העולם*.

אני מקווה שיירד גשם בדרך חזרה מהסדר.

*על הביטוי הזה יש זכויות יוצרים.

18 תגובות to “אביב הגיע”

  1. מרג' Says:

    זה לא עניין של טיפוס. נגיד, אני כדי להיות מסוגלת לצאת מהבית צריכה 28 מעלות ומעלה.
    כדי לתפקד – 35 ומעלה.
    כדי להיות בשיא – 42 בערך.

    זה לא עניין של טיפוס. זה עניין של יכולת שרידה.

    -הספיק לי הגשם של אתמול. תודה-

  2. idit Says:

    – טוב, בואי נקווה שאלוהים מעדיף אותי על פנייך, תודה –

  3. ערן ברג זיין אותי בתחת Says:

    יש, צ'יק פייט!

    ובנימה אישית, תודה על זה:

    סוף סוף הטבע אומר לי באופן ישיר: רע פה. אל תנסי בכלל.

  4. idit Says:

    לאאאאא. תכף יגיע הקיץ ותראה כמה אלוהים מעדיף אותה על פניי. אין תחרות בכלל.
    (מה ערן ברג עשה לי רע שכך הוא מונצח בבלוג שלי?)

  5. ק.ה. רומינגה Says:

    הו, התודעה הכוזבת ושמה שעון קיץ.

    ומה נגיד על ג'וזף בולוניה ובנותיו המאומצות, או על באפי, ג'ודי ומיסטר פרנץ'?

    (והזוכה בקטגוריית "כמעט שעה" – מנהרת הזמן).

    חג שמח.

  6. idit Says:

    ראגז טו ריצ'ז! בנות מזל!
    ההיכרות הראשונה שלי עם כל הרפרטואר המוזיקלי של ראשית שנות השישים היתה דרך המילים המומצאות שהלבישו בנות המזל על השירים!
    (אתה בלי אקדח או שאתה סתם מאוכזב לראות אותי?)

  7. ק.ה. רומינגה Says:

    (כן)

    המילים של בנות המזל זה עוד המקרה הטוב. הפעם הראשונה שיצא לי לשמוע שיר של מרווין גיי* הייתה בפרסומת לאכילת גלידה בחורף.

    *גרסאות שונות

    ומשונות

    מציע יו טיוב, אף אחת מהן לא הנכונה.

    (טוב, יש אחת אבל עם תמונות לא קשורות, אז זה לא ממש נחשב)

  8. idit Says:

    😀
    זה היה לאכילת גלידה בחורף? אבל כולם היו בבגדי ים ליד הבריכה, לא? כולל הבנות מ"כן, מה?", פרוטקציונריות של רשות השידור 😡
    יש משהו חינני בעובדה שאנחנו נחשפים לכל נכסי התרבות בדרך עקומה של מדינת עולם שלישי שלא משלמת ליורשי מרווין גיי על הזכויות לשיר כזו.
    תראה, היא זוכרת את הפרסומת (ומחכה כבר שנתיים לשמוע באיזה שיר מדובר!), אתה יודע באיזה שיר מדובר, אילו רק היה זה פורום סטרייטיות, זה יכול היה להיות זיווג משמיים.

  9. לא Says:

    גם אני לא ראיתי אף פעם את הסדרה הזאת, אבל נדמה לי שהיא דווקא התפרסמה בשל פסקול מוצלח ושכמה להקות אינדי שדרגו את הקריירה שלהן בעזרתה.

  10. idit Says:

    ושוב, נשאלת השאלה האם זה דבר טוב, או שסדרות מהז'אנר הזה עדיף שלא ישאפו לקידום להקות אינדי. אם הן יהיו מלוטשות מדי בהווה, איך יהפכו לקאלט בעתיד?
    וכמו כן – האם זה משנה? ולמי?
    וכמו כן – חג שמח

  11. לא Says:

    חג שמח.
    נראה לי שפסקול טוב עדיף תמיד על פסקול גרוע ושאני לא בטוח שיש מתאם, שלא לומר קשר, בין ליטוש בהווה לקאלטיות בעתיד. או שמא ההווה תמיד ייראה בלתי מלוטש בעתיד?
    חוץ מזה, מה חוץ מזה בעצם? לא יודע. למי זה משנה? למה זה משנה? את מי זה משנה? בשבילי הכל אותו דבר (משפריץ עליהם צבע צהוב, מכסים אותי בקצף דביק, איזה כיף!)

  12. idit Says:

    😯

  13. לא Says:

    שם, שם.

  14. idit Says:

    אה-הא. אוקיי, עכשיו הבנתי. 😳
    חשבתי שאתה סתם מעדכן אותי במעשיך תוך כדי התיגבוב

  15. לא Says:

    לא, זה הרה יותר מורכב. אבל מכיוון שהנושא עלה, אז ככה: תוך כדי תגבוב, אני מנסה להרדים תינוק מגהק שמצד אחד בוכה מתסכול כי הוא עייף ולא מצליח להירדם, מצד שני, בוכה מעלבון בכל פעם שנדמה לו שאני מתחמן (=מנסה להרדים) אותו ומצד שלישי, כל גיהוק מעיר אותו.

  16. idit Says:

    חבל שנושאי המגבעת התפרקו, הם היו יכולים לכתוב על זה שיר.
    אני לעומת זאת תוך כדי התגבוב מנסה לצפות בספיישל של ערוץ אי על הסדרה "חברים". וכמו כן אני מתלבטת אם לאכול את הפיתה היחידה שנשארה לי וכך להפוך את הבית לנקי מחמץ.
    אתה רואה – כולנו עסוקים

    (היי, מה נסגר עם הלינק בשם שלך?)

  17. לא Says:

    הלינק תוקן, התינוק נרדם, הכוח נגמר, הלב נשבר, הסרט נגמר ואיאן קרטיס התאבד.

  18. idit Says:

    נו, חג שמח שיהיה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: