…
This entry was posted on ינואר 18, 2007 at 4:03 pm and is filed under כללי. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.
אשת המקצוע הרצינית
…
-
הרשמה
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
? 
ינואר 18, 2007 ב- 4:53 pm |
נו? אז מה עושים?
ינואר 18, 2007 ב- 5:01 pm |
לאיודעת, זה היה אובזרוויישן, לא קריאה למרד. מקווים שהוא ישקול שוב את שרה פון איכשקוראימלה (ושייתן לשרה הנוכחית תפקיד של מטופלת, כי היא כשלעצמה ממש בסדר גמור)?
ינואר 18, 2007 ב- 5:15 pm |
ביחס לשאלתך מרג' – שמים זין ומשקרים בנחישות ביחס לגיל, זה כמובן אם המראה מאפשר. אם לא מתמקדים בזה שבמציאות כולל זו של הבלוג שלך – גברים צעירים אוהבים נשים "בשלות", סיפור ישן נושן ששום סטריאוטיפיזציה לא תוכל לו.
ינואר 18, 2007 ב- 8:11 pm |
למה את מתכוונת, אתון??
ינואר 20, 2007 ב- 6:56 pm |
פרדון מאוו, רק עכשיו ראיתי. למה אני מתכוונת מה? לא התכוונתי אלייך ולא לאף אחד קונקרטי. כוונתי לכל אלו שמחפשים את מי לקשור, את מי לחנוק, מחפשים מלכה, מחפשים מלך, ממלכה, אתונות – אין סוף לאפשרויות.
ינואר 21, 2007 ב- 10:41 am |
כן, גם אני לא כ"כ הבנתי. אני התכוונתי רק לליהוק של בטיפול.
זה הכל.
ינואר 21, 2007 ב- 11:45 am |
אני קצת בבעיה מאז שראיתי איך נעמי וולף נראית. מצד אחד זה לא כוכך משכנע אשה יפה שאומרת "אתן לא צריכות להיות יפות" כאילו, דא? זה קצת כמו מה שחנית כתבה על מעין קרת שאומרת שלא כל אחת צריכה להראות כמו דוגמנית. יופי.
מצד שני – אם היא היתה מיכוערת אז היו אומרים עליה שזה בגלל שהיא מיכוערת שהיא נהייתה פמיניסטית וכותבת דברים כאלה.
נשים ויופי. בעיה.
ינואר 21, 2007 ב- 12:52 pm |
זה בדיוק מה שחשבתי כששמתי את הלינק עם התמונה שלה. קצת הופתעתי מכמה שהיא נראית טוב. זתומרת, לא רק יפה, אלא מטופחת ועם שיער של אופרות סבון ובפוזה של קטלוג בגדים אמריקאי.
ואז חשבתי – גוד פור הר. המראה שלה רק ממחיש איך מה שהיא אומרת הוא לא אנטי-יופי אלא אנטי גישה חברתית בעייתית ליופי.
חוצמזה שאם לא היה אכפת לה ממראה חיצוני אז בטח היא לא היתה מודעת למשקל שיש ליופי בחיים ולא היתה כותבת על זה ספר.
ינואר 25, 2007 ב- 12:07 am |
קשה לי להאמין שאפשר להיות פסיכולוגית בגיל 28. 18 – 20 צבא 3 שנים תואר ראשון, 3 שנים תואר שני, שלוש שנים סטאז'?
נ"ב – בינתיים אני נהנה מכל פוסט ותוהה בקנאה למה מרבית קוראי הפוסטים אצלי שייכים לז'אנר המהנהנים בראש, ואינם חשים חופשיים להתבטא.
לערב אותם יותר? להגריל בין המגיבים קיפוד?
ינואר 25, 2007 ב- 1:16 pm |
נכון, זה לא הגיוני. פשוט לא הגיוני. כשאסי דיין היה בגילה הוא שיחק חייל. וגם אם אפשר להיות פסיכולוגית בגיל כזה – נגיד שהיא לא עשתה צבא למשל – אז עדיין, רובן המכריע של הפסיכולוגיות אינן בגיל כזה.
נראה לי שעצות לעירוב המגיבים צריך לבקש ממרג' ולא ממני. אבל בעיקרון אם אתה עונה על כל שאלה שלהם בשאלה משלך זה מבטיח יותר תגובות. וכמו כן אני כותבת הרבה על כך שאני מסכנה ואנשים מגיבים מרחמים. עובד גם בחיים. אבל לטווח קצר.