נמאס כבר מהמילה בלוגוספירה. היא נורא מתלהבת והשתמשתי בה יותר מדי.

בבלוגוספירה, כמו בחיים, אנשים באים והולכים כל הזמן. מישהו שהיתה לו נוכחות קבועה פתאום נעלם, וצריך להתרגל לזה ולתחום את נוכחותו ב"תקופה": "התקופה שהייתי קוראת את הבלוג הזה", " התקופה שכך וכך היו מגיבים בבלוג שלי".

למשל זה, שיצא למילואים בשטחים ומאז לא כתב. עקבתי אחרי החדשות ואף חייל מילואים לא נהרג בשטחים מאז הפוסט האחרון שלו. אז אני מניחה שהוא בריא ושלם וסתם נמאס לו לכתוב.

אבל מה קורה כשבלוגר באמת מת?

בחיים יש קלוז'ר כשמישהו מת.

כולם מצטופפים מזיעים סביב הקבר הטרי. הד עמום של הקדיש. שני זקנים מפטפטים ברומנית ואת תוקעת בהם מבטי תוכחה, אבל לא מעניינים אותם מבטי התוכחה שלך.

אחר כך השבעה, בהתחלה יושבים ושותקים בדכדוך ובסוף מריצים קטעים ושיגועים מהצבא / תיכון תוך כדי שהאבלים דוחפים אתכם לכיוון הדלת, כי הם רוצים כבר לישון ולהיות לבד עם האובדן.

צריך שגם בבלוגים יהיה קלוז'ר. שיהיה פוסט שמכריז על עצמו כפוסט האחרון. ואם הבלוגר מת, אז מישהו אחר צריך לדאוג להפיק את הפוסט האחרון הזה, לטובת תחושת הסגירה של הקוראים.

כל בלוגר צריך לבחור מישהו שיכתוב לו פוסט הספד במקרה שימות חו"ח.

מישהו מהחיים האמיתיים? " שלום לכולם. אני אמא של עידית. הבנתי שפה היא היתה מתכתבת עם אנשים שהיא לא מכירה. אתמול היא מתה, דרסה אותה משאית. הנה תמונה שלה בגיל שלוש מהטיול לכינרת".

אולי מישהו מהבלוגוספירה? נגיד, אם יש מישהו שאני מאוד אוהבת את הכתיבה שלו, אני אתן לו ייפוי כוח להספיד אותי בבלוגי. הוא יחזיק אצלו את הסיסמה שלי כמו ששכן מחזיק מפתח ספייר.

אבל אז כולם ירצו שאותם שלושה בלוגרים מפורסמים יספידו אותם, ואותם שלושה בלוגרים מפורסמים, או שיהפכו לכותבי הספדים במשרה מלאה, או שיהפכו לאנשים שמסרבים למלא את בקשותיהם האחרונות של המנוחים.

אולי אני בעצמי צריכה להכין פוסט אחרון ג'אסט אין קייס ולתת הוראה לשחרר אותו אם יקרה לי משהו. זה תמיד מרגש כשרואים בסדרות טלוויזיה מישהו שהקליט את עצמו לפני מותו. הוא תמיד אומר "איף יו אר וואצ'ינג דיס, איי מאסט בי דד".

מודעות פרסומת

44 תגובות to “”

  1. dror Says:

    מרגש לראות שמישהו שם לב להעדרותי מן הבלוג… תודה רבה.
    לא נהרגתי, ככל הנראה. גם לא נמאס לי לכתוב.
    חזרתי רק בסוף השבוע, ומאז הייתי קצת עסוק בסגירת פערים (בלימודים בפרט, ובחיים בכלל).
    אבל הנה, חזרתי, ובתקווה היום ישוב הבלוג לפעילותו הקדחתנית.

    נ.ב. יש סיכוי להזמין אצלך הספד?

  2. idit Says:

    ברור, לכבוד הוא לי.
    אני רק אצטרך קצת רקע – למשל, אם נהרגת מפגיעה במרכז מסה

  3. hesitateyoudie Says:

    מהנסיון הטרי שלי, כשהשכנה נותנת מפתח ספייר, גם אם זה היה מיועד למטרות כיפיות כמו כתיבת הספד או וידוא הריגה, בסופו של דבר זה משמש להשקות את החתול ולהאכיל את העציצים שלה. אני לא בטוח מה המקבילה לזה בבלוגספירה, אבל ברגע שיהיו לי מפתחות לבלוג של מישהו, אני בטוח שהוא יעזור לי לגלות.

  4. מרג' Says:

    גם ההספד שלי צריך להיות ממך. סורי.

  5. idit Says:

    🙂
    כן, סביר להניח שבמקום להשתמש בך רק לצורך ההספד, בסוף יסנג'רו אותך לתקן שגיאות ולסנן תגובות.

  6. idit Says:

    מרג' – אני לא יודעת, להגיד עלייך שאת כוסית כל עוד את בחיים זה נחמד, אבל להספד צריך משהו יותר מכובד

    * בהמשך לאתמול, אני רוצה לציין שאני שומעת פנדורה כבר חצי שעה ומאוד מרוצה

  7. מוטי Says:

    יצא לי לחזות במשהו כזה.
    כותב באתר מסוים שנפטר ממחלה.
    הבן שלו נכנס עם שם המשתמש של האב והודיע על כך למשתמשי אותו פורום.
    היו כאלה שידעו מכיוון שחלק מהקשרים בין האנשים עברו אל מחוץ לוירטואליה.
    אני מניח שאם יש לך חברים בבלוגיה הזאת שהם חברים גם בחיים, זו תעדות הביטוח שלך לקלוז'ר עבור הקוראים.
    אגב, יש פתרון לא מאוד מסובך אם את רוצה פוסט "אם אתם קוראים את זה סימן שאני מתה".
    בוורדפרס יש אפשרות לקבוע זמן פרסום פוסט.
    תכתבי את הפוסט שאת רוצה ותקבעי את זמן הפרסום שלו לשבוע\חודש\שנה הבאה.
    כל פעם תעדכני את התאריך לעוד שבוע\חודש\שנה.
    ככה שאם באמת יקרה לך משהו (והמשהו הזה הוא לא תקלה במחשב\נסיעה להודו\אלצהיימר), בסופו של דבר התאריך יגיע וכולנו נוכל לזכות לראות תמונה של עידית בגיל 3 בכינרת.

  8. מוטי Says:

    ועוד משהו על וורדפרס (צר לי שאני סוחב את הפוסט הזה למקום הזה. איים איי גיק. אני לא יכול לשלוט בזה).
    את יכולה להוסיף עוד משתמשים עם אפשרות לכתיבה בבלוג, גם בלי הסיסמא שלך.
    לא בדקתי אם זה קיים בבלוגלי, אבל אין לי סיבה להאמין שלא.
    את מי הייתי רוצה שיכתוב את ההספד שלי?
    אין לי הרבה חברים מהבלוגספירה, אז אני עוד צריך לחשוב על זה.

  9. לוטה בערפל Says:

    זה מזכיר לי קצת את הסדרה "זיווגים" שם שג'ף וסטיב היו PURN BODDIES, הווה אומר שהיו להם מפתחות לדירות אחד של השני במטרה המובהקת של סילוק ערמות הפורנו העצומות מדירתו של המנוח לפני שאמא שלו באה לאסוף את חפציו…

    הספד זה דבר מורכב לכתוב, במיוחד כשאין בישראל תרבות כל כך מפותחת של כתיבת/הקראת/המחזת הספדים. אבל אני מסכימה לגמרי עם הדיעה שצריך לידע את החברים הדימיוניים על מותו של אדם. וגם על עזיבה את הארץ או נטישת מחוזות השפיות. גם על זה צריך לדווח. אבל אני חושבת שעדיף שמישהו אחר יכתוב לי את ההספד… אם אני אנסח אותו, אני אפחד שזה ישמע קצת פלצני ומאוהב בעצמי, או להפך, פשטני וחסר ביטחון. הקיצר, לוז לוז סיטואסיין.

  10. idit Says:

    אהה, אבל איש בעולם האמיתי לא יודע שאני כותבת בלוג, ואיש בעולם הבלוגים לא יודע שאני חיה בעולם האמיתי.

  11. לוטה בערפל Says:

    אכן בעיה.

  12. idit Says:

    איך מיידעים על נטישת מחוזות השפיות?

    מוטי: סבבה, אז אם אני אמות בלוגלי יסדרו לי את ההגדרות כדי שעוד אנשים יוכלו לבוא לכתוב, וכולם יכתבו לי הספדים. בלי תמונות מהכינרת.

    אם אני אמות? כולם מתים בסוף. כשאני אמות, התכוונתי.

    סיסמא או סיסמה?

  13. הכלכלן המתוסכל Says:

    אדם אינו צריך הספדים, אנשים אחרים צריכים אותם.

  14. idit Says:

    נכון בתיאוריה, ובכ"ז אני חושבת על איך יספידו אותי. כנראה קשה לתפוס שלא אהיה שם כדי לשמוע / לקרוא את ההספדים.

  15. מוטי Says:

    אנשים כותבים גם וגם.
    אני נוטה להשתמש באל"ף בסיומות מאשר בה"א.
    קופסא, כורסא, וכו'.
    מצד שני, אני מאלה שמבלבלים בין שלוש ושלושה (וגם במוח), אז מה אני מבין.

  16. dror Says:

    הלכתי וחקרתי בשבילך, והנה הממצאים:
    http://www.safa-ivrit.org/dikduk/aend.php

  17. ק.ה. רומינגה Says:

    אני בעד סיסמא (וגם בעד גרסא).

    פוסט אוטומטי של “איף יו אר וואצ’ינג* דיס, איי מאסט בי דד”. נשמע כמו פתרון אלגנטי.

    אם תכווני את השעון מספיק רחוק לעתיד, תקבלי גם תגובות של "איף ווי אר רייטינג דיס ווי מאסט אולסו בי דד"

    וכולם – חוץ מהאנשים בעולם האמיתי – יהיו שמחים, בערך.

    *לאן נעלמה המילה החביבה ווטשינג?
    ובכלל הצירוף המלבב טש כתעתיק של CH, האם הצ עם ה ' הכחידה אותו סופית?
    הוא אפילו לא השאיר קלטת "איף יו אר".

  18. אח"י דקר Says:

    דרור – תודה על הקישור.
    עידית – הבעיה העיקרית היא על מי את סומכת שיכתוב אותך באמת כמו שאת ולא בצורה סכרינית וחסרת אופי.

    אני לא יודעת אם יש לי בחיים אנשים כאלו חוץ ממני (ואני נוטה לפעמים לכיוון השני שגם הוא אינו עושה צדק עם המציאות)

  19. תום סלע Says:

    באופן מייקל קרייטוני כזה את יכולה לכתוב פוסט עם תאריך עתידי בבלוגלי, וכל יום להעביר אותו יום קדימה.

    וגם אני מעדיף את הסיומת הארמית, סיסמא, גרסא. אבל אלו, כאמור, לא נכונים..

    לגבי פנדורה – אם בא לך לגוון את יכולה לבדוק גם את הפיד שלי פנדורה. מה שלא אמרתי על פנדורה זה שבכלל הגעתי לשם בעקבות העובדה שמקום העבודה הנוכחי שלי עובד על עקרון הקיוביקלס (יענו אופן ספייס). פעם ראשונה ואחרונה שאני עובד בפורמט הזה.

    ואת מקום שני עכשיו. מרג' עדיין ראשונה, אבל הפוסט ההוא כנראה באמת עשה לך טוב. שיפור של 133% בכניסות או 187% בצפיות לעומת שבעת הימים שקדמו לשבעת הימים האחרונים.

  20. idit Says:

    אני חושבת שבחיים האמיתיים אין טעם לבקש מאנשים להיות אמיתיים בהספדים. לא כל מה שהנייר סובל נשמע טוב בקול רם.

    אה, ואין לי שום רצון שיכתבו אותי כמו שהייתי באמת. אחרי שמתתי זה לא הזמן לדבר על החסרונות שלי. שיכתבו אותי הכי טובה שהייתי יכולה להיות, בבקשה.
    באמת תודה על הקישור דרור. אני גם בדר"כ מרגישה צורך לשים א' בסוף מילים כאלו. כנראה כי אני רגילה עדיין לדבר ארמית.
    ווטשינג? אז המילה באנגלית צריכה היתה להיות watshing, לא?
    לא זוכרת שהשתמשנו בצירוף טש בתקופה שדיברנו בארמית. זה היה לפני או אחרי?

    ותודה על העדכון תום, אבל באמת נראה לי שזה היה פוסט אחד בנושא שקרוב לליבם של הרבה בלוגרים ולכן עשה הרבה רעש, ומעכשיו הכל יחזור בהדרגה למצב הרגיל. שהוא לא מקום שני. ולכן אולי קצת חבל שאני יודעת שהייתי מקום שני.

    אם כי אשמח להישאר בטופ 5 לנצח!

  21. idit Says:

    תום, השיר הראשון שהפנדורה שלך שמה לי הוא של בויזון

  22. תום סלע Says:

    את צוחקת עלי? בויזון? בזיון. נו שוין – עדיף שפנדורה שמה לך את זה, ולא לי (;

    את בטופ 5 שלי לנצח, ואומר את בהספד.

  23. idit Says:

    אווווו, תודה.
    תגיד, זה שהכנסתי את הפנדורה שלך לשלי, זה לא אומר שאתה יכול לראות את הפנדורה שלי אצלך, נכון?

    (למה זה נשמע כ"כ מלוכלך השאלה הזאת?)

  24. תום סלע Says:

    זה שאת משתמשת בשלי לא אומר לי כלום (אני חושב), אבל אם אני יודע את המשתמש שלך, אני יכול לראות לך את כל הערוצים.

    (זה כבר נשמע יותר מלוכלך)

  25. idit Says:

    אם אתה יודע את המשתמש שלי בפנדורה, נכון? ואת זה אני צריכה לתת לך מרצוני, נכון?
    זה לא שאם אתה יודע מה המשתמש שלי בבלוג, אז יש לך גישה למייל שלי ולפנדורה שלי ולכל החשבונות הפרטיים שלי באתרי פורנו וכאלה, נכון?

    אה, ושכחתי. מקום שני – והעיתון לא התקשר!!!

  26. תום סלע Says:

    (רגע – וואו… לא ידעתי שיש דברים כאלה במציאות. חשבתי שמקסימום עם בובות בגודל מלא.. אבל ככה.. וואו.. כל הכבוד. ממש ווטשינג (?!))

    מה? לא. אני לא יודע עליך כלום – את צריכה לתת לי מרצונך.

    עזבי עיתונים, זה כזה ווב-אחד-אפס כזה. אפילו אין שם אג'קס.

  27. idit Says:

    הו, תודה. איזה מזל. אני אנקה את הפנדורה שלי מדברים מפדחים ואפיץ אותה בהזדמנות.
    הבעיה היא שבווב שתיים אפס לא משלמים.

    עיתון יקר: מה הקטע ש'ך?

  28. תום סלע Says:

    אם היית שמה גוגל אדס כבר היית עושה לפחות שלושה שקלים.

    מה מפדח בספייס גירלז? מור פאוור טו יו, גירל!

  29. idit Says:

    העניין הוא שאלה אפילו לא אייקונים של טראש כמו הספייס גירלז. אלה תופעות חולפות ואלמוניות כמו ג'וג'ו.

    וגוגל אדס זה לנהל עסק משלי. אני לא רוצה לנהל עסק משלי בינתיים. אני רוצה שמישהו גדול וחשוב יגיד לי שהוא רוצה להעסיק אותי.

  30. אתון עיוורת Says:

    עידית פוסט ממש יפה ואקטואלי מאוד מבחינתי, במובן של דאגה ומחשבה על הבלוגרית "צוואה רוחנית".
    ושאלה לתום – כל פעם שאני לוחצת לע השם שלך אני מגיע לדף הבית של בלוגלי ולא אל הבלוג שלך. אשמח אם תיתן כאן או אצלי קישור לבלוג שלך. תודה.

  31. מסע של אלף מילין Says:

    מוות ופופולאריות…

    אני קורא בבלוג של עידית צחקוקים תוהים על מה יהיה אם בלוגר ימות – איך ייוודע הדבר למבקרים בבלוג?
     
    והנה זה לא מצב היפותטי. הדבר קרה לפני שנת….

  32. אודיסאוס Says:

    מצאתי לי מתי להצטרף לדיון…
    בתקופת רפונזל נתתי למישהי את היוזר לבלוג שלי, just in case. קצת אחר כך הסתובבו אצלנו שמועות בסגנון "שמעת איזה טיוטות יש אצל ההוא".
    הסיפור מיותר, לטעמי.
    אתה נכנס לאיזה בלוג, רואה שהפוסט האחרון מלפני חודשיים, אז אתה אומר יפה שלום והולך.

  33. מרג' Says:

    וואו

    הלכה האינטימיות. כולם גילו אותך.

    -מרג' מקווה שלפחות תישמר לה איזו זכות ראשונות-

    (מקום ראשון בתחת שלי. אצלך מגיבים כל המנהלים)

  34. חנית Says:

    אה, תום בניגוד אליי בחור לויאלי.
    הבלוג שלו: http:/www.dontsmile.info

  35. idit Says:

    אודיסאוס: כן, נו, זה רק מאשש את דעתי השלילית על האנושות, עניין המפתח הזה שמשתמשים בו למטרות לא רצויות.
    לא לכולם יש את היכולת להגיד יפה שלום וללכת.
    מרג' – בוודאי שתישמר, חצי מהאנשים שגילו כנראה גילו דרכך, דרך לינקך ודרך פורומך (השאר דרך חנית)

  36. ק.ה. רומינגה Says:

    כן, מדי פעם היה מחליק לנו "טש" בארם נהריים.
    עם שעון הסווטש של שאול טשרניחובסקי.
    פעם גם היו כותבים טשולנט, לא? (או אולי אפילו טשולענט*)

    אגב, איך ה last.fm
    ?

    *http://yi.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%98

  37. idit Says:

    אח, סיר טשולענט על בוקר יום ג'.
    נחמד מאוד. אני כרגע איזי ליסטנינג פימייל ווקאליסטס

  38. מרג' Says:

    פורומי? (-:

    אל תשכחי שאת מופיעה בכל מדריך בלוגים אפשרי ברשת נשמה מוכשרת שלי.
    בכל מקרה – מפרגנת בטח.

    -הדבר הכי משעשע שיצא לי להיות בו, היה מאיר ויזלטייר מקריא את שחקי שחקי של של שאול טשרניחובסקי-

  39. idit Says:

    כן, זה לגמרי פורום אצלך. הנה, ניצלתי את המומנטום לקידום מטרותיי הפרטיות, בפוסט מעלייך

  40. הכלכלן המתוסכל Says:

    אגב, תיראי את זה: http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=3265&blogcode=1879705

  41. idit Says:

    שמעתי על החברה הזו, זה אכן נראה פיתרון אלגנטי, ויפה שהבחורה משתמשת בבלוג כדי להנציח את בקשתה
    אבל בתור הנכדה של סבתא שלי, יש לי בעיה להכניס את עצמי מרצוני למשרפה

  42. עתיד מזהיר » ארכיון » הנה זה מתחיל Says:

    […] לא מעט הגיעו לכאן מעיון ב"שמה!" ובוובסטר אצל מרק. מצד שני, גם לא הרבה. אני חושב שאין הרבה מודעות לאתרים האלה מחוץ לביצה הקטנה שפעם נהגנו לכנות "הבלוגוספירה" עד שזה הפסיק להיות אין. […]

  43. הכלכלן המתוסכל Says:

    והנה עוד משהו על הספדים עצמיים:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3354438,00.html

  44. idit Says:

    איזה קונטרול פריק הבנאדם הזה, ג'יזס.
    עכשיו כשאני רואה את זה, זה כבר לא נראה לי מכובד להספיד את עצמך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s