חג המולד והדצים – פוסט ללא ערך מוסף

או, שלום. צהריים טובים.

נו, סיימתם את הקניות? גרפתם את השלג מהחניה? המתנות כבר ארוזות ומונחות בצד האשוח?

קצת מביך כיהודיה להתלהב מחג המולד.

אבל הוא כל כך מגניב.

למה לנו אין חג שבו עוקרים עץ מהאדמה ושמים אותו במרכז הסלון? אמנם זה רע מבחינה אקולוגית, אבל זה אקסטרימי ומקורי. מה אנחנו המצאנו, מתקן לשמונה נרות? סביבון סובסובסוב? זה בכלל לא מדגדג את רמת המגניבות של לשים עץ בסלון ולקשט אותו בנצנצים. נכון שלזכותנו נזקפת אכילת גושי בצק מטוגנים כחלק מרוח החג. אבל לזכותם נזקפת שתיית קוקטייל אלכוהולי כחלק מרוח החג.

עלינו רובץ תמיד עול ההיסטוריה והמורשת. מי בא לשמח את הילדים במיתולוגיית החגים שלנו? האושפיזין בסוכה? אליהו הנביא בליל הסדר? דמויות תנ"כיות מטילות מורא, איפה הן ואיפה הדוד בחליפה האדומה שאפשר לשבת על ברכיו ולהוריד לו פקודות בקניון. איפה הגמדים של סנטה? האיסטר-באני? לא אצלנו. מדוע שיהיה לנו חג עם שפנפן חמוד באמת, אנחנו בתקופה המקבילה יושבים ומחכים לזקן שיעשה לנו טובה ויואיל לשתות מהיין שמזגנו לו, ואולי גם יפנק אותנו באיזו נבואת זעם, שכן נבואות אופטימיות הן סימן בדוק לשקרנים ועובדי אלילים.

לא ביליתי מעולם כריסמס כהלכתו בניכר. אני בטוחה שזו תקופה מעיקה לרוב האנשים, שהקניות לקראת החג מלחיצות ומונעות מהתחשבנויות ומשיקולים של "לא נעים". שהמפגשים המשפחתיים אינם מהנים, שצריך להלעיט את עצמך בכמה ליטרים של אג-נוג כדי לסבול את השירה בציבור מסביב לעץ. שאף אחד לא רוצה להתחפש לסנטה, שהילדים כמעט אף פעם לא מקבלים את המתנות שביקשו, שהאסתטיקה הקיטשית של הקישוטים והמלאכים ותחפושות סנטה והגמדים דוקרת בעיניים. שאם משתמשים בעץ פלסטיק זה מכוער, ואם משתמשים בעץ אמיתי אז צריך לנקות מחטי אשוח מהשטיח במשך חודשים לאחר מכן. שזו תקופה של בדידות איומה.

אבל אני לא חוויתי את כל הדברים הללו. מכיוון שזה לא החג שלי, זה תמיד יראה לי קדוש ובלתי מושג.

בפרק חג המולד של חשיפה לצפון כולם היו מבואסים מהעניין חוץ מפליישמן, שמנסה להפיץ כריסמס ספיריט בעיניים נוצצות.

***

לפני כמה שנים הדצים עשו את השאלון המורחב אצל יאיר לפיד. את השאלה "מה היית משנה בגוף שלך?" הוא שינה לכבודם, ושאל כל אחד מהם מה היה משנה בגוף של בן הזוג.

אורנה אמרה שהיא לא היתה משנה שום דבר במשה. משה אמר שהוא היה רוצה להחזיר לאורנה את החזה של לפני הלידה.

הקהל השתנק, אורנה ניסתה לצחוק ולעבור הלאה. יאיר לפיד הפגיז בשרשרת בדיחות "וואי וואי וואי איך תכסח אותך האישה אח שלי": משפטים בסגנון "הלילה אתה ישן אצלי על הספה", "אני לא מרחם עליך ברגע שתסתיים התכנית" וכיו"ב.

אריאנה מלמד כתבה על זה בעיתון, ונזפה במשה דץ על כך שהוא חושב שאישה צריכה להיראות כמו ברבי.

חיפשתי אזכורים לעניין בגוגל, אבל מצאתי רק דיווחים מרוחקים ממקור שלישי.

ובהמשך למשחק המדליק שלי משבוע שעבר: אני חושבת ש"אנשי הגשם" הוא שיר יפהפה.

13 תגובות to “חג המולד והדצים – פוסט ללא ערך מוסף”

  1. dror Says:

    על-אף שאני מסכים עם הקביעה שחגי ישראל מבאסים משהו, ראוי לציין כי סנטה קלאוס, איסטר באני ואובססיית המתנות הכריסטמסאית (שכדרך אגב, נפוצה רק באנגליה ובארה"ב), כולם תוספות מודרניות יחסית לחג שהוא בסופו של דבר, רק מסיבת יומולדת לישו.

    וחוץ מזה, אנחנו משתכרים בפסח ובפורים.

  2. dror Says:

    אופס, איסטר באני לא קשור (למרות שהוא גם תוספת מודרנית, רק לחג אחר).

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    תאמיני לי, בתור יהודי שעמד מהצד שלושה כריסמסים בגרמניה – זה מבאס להם את התחת (הקפוא). בדיוק כמו לנו ליל-הסדראש-השנה.
    וקראי עוד ב"התיקונים" של פרנזן. אין מה לקנא.

  4. מרג' Says:

    בלי שום קשר קראי "התיקונים" של פרנזן.

    ואני חושבת ש"שיר למענך" הוא יופי. אגב דציאדות – הבועה הגניבה לי שהם נפרדו (וגם נתנה הערכה, לדעתי די מוגזמת, לגבי ערכו של הדץ בשוק) – יכוליות דבר כזה?

  5. עידית Says:

    מרג'- שמתי קישור בשם שלהם לידיעה על הפרידה. איפה היית? זה הרעיש את המדינה!
    דרור – חשבתי על העובדה שזו לא בדיוק מסורת חובקת עולם, אבל העולם מבחינתי הוא מה שאני רואה בטלוויזיה, כלומר אמריקה. הצפונית.
    ואנונימי – בגדול, ליהודים ביאסו את התחת הרבה יותר בגרמניה.
    כמה עמודים זה התיקונים?

  6. עידית Says:

    אה, ונכון שאנחנו משתכרים בחגים וזה נהדר, אבל יין אדום זה לא טעים.

    700 עמודים!!!

  7. יוחאי עילם Says:

    אפשר לעשות חג מולד גם בארץ. אני הייתי במסיבת חג מולד (לבשתי כובע של סנטה, וזה נראה לי מספק…).

  8. עידית Says:

    אז כנראה אני לא מכירה את האנשים הנכונים…

    700!!!

  9. יוחאי עילם Says:

    זה בסדר, המסיבה לא היתה כל כך יוצאת דופן…

  10. יוני Says:

    התיקונים הוא באמת ספר מוצלח מאוד.

    ואפשר להבין את דץ. כולו רצה את הציצים של אשתו לפני שהזמן עשה את שלו. מנקודת מבט גברית זו בקשה לגיטימית.

  11. idit Says:

    כן אבל א. הם השתנו בגלל שגופה נשא את הילד *שלו*, כלומר זו לא רק תוצאה של הזמן אלא של אירוע שהוא עצמו יצר אז מה הוא מתלונן על תוצאותיו, ו-ב.גם הוא השתנה לא מעט במהלך השנים, מה שמציב אותו בעמדה בעייתית מאוד כשהוא מתלונן על השינויים המינוריים שחלו בה. ג. הם כבר התגרשו מזמן אז הכל טוב. ד. תפסיק לקרוא פוסטים ישנים

  12. יוני Says:

    🙂
    באמת התפלאתי שכתבת עכשיו על הדצים.
    הרידר שלי פתאום העלה את הפוסט הזה כאילו היה פוסט חדש.

    זה אומר שבארבעת השנים שעברו הספקת לקרוא את "התיקונים"?

  13. idit Says:

    אמ… כן, בטח, למה לא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: