בחמישי בלילה עשיתי קניות בסופר. הייתי האחרונה בסופר. לפני בקופה עמד זקן אחד, עיין ברשימת המבצעים בכובד ראש, עיין באריכות גם בקבלה שלו, וכשקיבל מהקופאית את שוברי ה -"מתנה בקופה הראשית" ו-"10% הנחה בפיצה האט", דפדף והתעמק בהם כאילו היו ביטאון אגודת הזקנים הטרחנים. הגעתי לתורי עצבנית. גם הקופאית נראתה מותשת.

אסור לעשות קניות בסופר בלי רשימה. אסור להסתובב בסופר רעבים. אסור להעמיס מוצרים על סמך גחמה רגעית. כשאני מסדרת את המצרכים על המסוע אני רואה שרובם מתוקים: גלידה, עוגיות, מלבי תעשייתי. כמעט ואין אוכל ממש, משהו שיחזיק אותי עד לשבוע הבא.

הקופאית נאנחת ואומרת "אין לי כוח". אני מסתכלת מאחוריי – הסופר ריק. אני אומרת לה: זהו, נגמר.

"לא בקטע של העבודה, בקטעים האישיים".

(היא נפתחת ככה עם כל הלקוחות? זה בגלל שנגמר היום וירדו לה ההגנות? אולי היא במצוקה וחייבת לדבר עם מישהו, כל אחד? ואולי זו אני שמשדרת לה משהו מכיל ומזמין? המון אחריות)

מה קרה?

"כל פעם אני חושבת שזה זה, ובסוף אני מגלה שזה לא זה. נמאס לי כבר".

מתי גילית שזה לא זה?

"היום. זתומרת היום היתה לי תזכורת שזה לא זה".

אז חכי חודש. אני פוסקת בביטחון שיא.

(מה זה אומר חכי חודש? מה יקרה בעוד חודש? מתי עזר לי לחכות חודש?)

"כן?" היא מעבירה את הכרטיס שלי, וכשאני מכניסה אותו לארנק ואוספת את השקיות היא אומרת "מה יהיה?"

יהיה טוב, אני אולי משקרת, ומוסיפה בהדגשה תוך כדי התקדמות לכיוון היציאה:  יהיה טוב!

בא לי להגיד לה שאני רוצה לכתוב עליה בבלוג שלי.

7 תגובות to “”

  1. חנית Says:

    כי אם יניחו לבלוג שלך בשקט – מה אנחנו נקרא ?
    מה יעשה לנו שמח בבוקר בעבודה?

    אי אפשר להניח ככה – זה לא פייר

  2. idit Says:

    אוי תודה חנית, בבלוגוספירה אני מאוד לא רוצה שתניחו לבלוג שלי בשקט. זה העולם האמיתי, טפו עליו, שמתעקש כל הזמן למעוך את הבלוג המסכן שלי (אה, ואני מאמינה שהייתי יכולה להמשיך לכתוב פוסטים גם אם תזת ירון שולתתתת שלי לא היתה מופרכת בכזו אכזריות).

  3. מרג' Says:

    ואצלי זה הפוך
    קודם הייתי נגדו, כשהוא ניג'ס בכל מיני אירועים לכל מיני אנשים. תן להנות, ניג' משמים שכמוך.
    עכשיו כשהוא מתעלל בילדים, הדמות שלו קיבלה עומק מרושע. ורוע, יקירתי, זה אף פעם לא משעמם.

    -אני מכירה אותו רק בזכותך, אגב. TVלס שכמוני-

  4. idit Says:

    המממ…. (ואני מרגישה צורך להתנצל על כך שאני חושפת אותך לתכנים האלה, כי בתור טיוי-לס את בטח מנסה להימנע מהם)

  5. kusit3g Says:

    התזה לא נהרסה מכמה סיבות:
    א. הילדה מעצבנת פחד. זה כבר מספיק. ממש דוחה לראות איך כבר מגיל כזה היא באה לאנשים אחרים ורומזת להם שהם פחות טובים מאבא שלה, הספקולנט הגאוני, שהוא בעצם הרחבה של האגו שלה עצמה. תחשבי מה יצא ממנה כשתגדל. בלעעע.
    ב. הכתבה על אבא שלה הופיעה בעיתון של בעלי ההון והעניין, אי לכך אין ספק שאבא שלה מושחת, וחובה לרמוס את הישגיו.
    ג. אנשים שעושים ספקולציות בבורסה הם או מהמרים כפייתיים או חברים של בן לאדן (נראה לי שהוא מהסוג הראשון, ושהכתבה הבאה עליו תהיה "הפסיד את כל הונו על הלירה הטורקית", אבל את זה לא יראו לנו בפרסומת…).
    (ד. גם אישתו של ירון ממש מעצבנת, שלא לומר אלימה. זה מתחיל בכריות, ורק אלוהים יודע איפה זה יגמר. שיתגרש ממנה כבר, מסכן).

    כל הכבוד לירון.

  6. idit Says:

    מעולה, השתכנעתי 🙂
    (רק צריך להתחיל לעבוד על הצדקות גם למקרה שיבעט בכלבלבים)

  7. kusit3g Says:

    עם חיות אני לא יכולה לעזור לך. אני קצת טוני סופרנו בעניין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: