מכירים בנות ששונאות בנות? כאלה שיש להן רק ידידים, והן אומרות ש"בנות הן רעות וסכסכניות, הרבה יותר כיף לי עם בנים"? אני כמובן בזה לבנות כאלה וחושבת שהן אכולות שנאה עצמית ופוסלות במומן ולא מסוגלות לנהל קשר אנושי אמיתי אלא רק לקבל פידבקים חיוביים וכו'.
אבל מיום ליום מתבהר לי עד כמה גם אני כזאת. כלומר, לא בת ששונאת בנות, אלא מישהי ששונאת את הקבוצה שהיא נמנית עליה. אנשים. הם רבים מדי, ורובם מיותרים מבחינתי. הם עוברים נתיבים בלי לאותת. צופרים בלי סיבה. פולשים לחלל האישי שלי. חושבים שאני חייבת להם משהו. חושבים שהם לא חייבים לי כלום. כשאני באה לשירות לקוחות הם מתעלמים ממני. כשעבדתי בשירות לקוחות הם התעמרו בי. רובם ילדים וזקנים – שתי אוכלוסיות מהמרגיזות שיש.
נובמבר 19, 2006 ב- 1:36 pm |
אולי "השנאה" נובעת ממכלול מרכיבים.
כלומר: עייפות, רוגז, עקרונות מקודשים או אפילו סתם אומללות.
התירוץ לזה תמיד ישמע רע. לכן עדיף שלא לתרץ, בינתיים תשמרי את זה לעצמך עד יעבור זעם..
נובמבר 19, 2006 ב- 2:01 pm |
לשמור את זה לעצמי? אז בשביל מה בלוג?
נובמבר 19, 2006 ב- 7:10 pm |
אה, תשנאי כמה שאת יכולה.
כשתצטרכי לאהוב את תאהבי ולא משנה מה תנסי לעשות, לא תוכלי לעצור את זה
נובמבר 20, 2006 ב- 12:49 pm |
התגובה הכי מקסימה.
(גם היום היו איזה שניים שנכנסו לנתיב שלי בלי לאותת. אני מקווה שבעתיד תהיה לי מספיק אהבה גם בשבילם)
נובמבר 20, 2006 ב- 4:01 pm |
לעצמך הכוונה לבלוגך.
הרי הבלוג הוא את, לא?
בכל אופן, אני מאמין כי בסופו של דבר יש בך מספיק אהבה לכולם. כמו לרובנו.
הבעיה היא איך לגלות את המאגר הזה..
נובמבר 20, 2006 ב- 5:06 pm |
אה וואלה. אז לא הבנתי קודם.
צודק