תכף כשהגעתי למשרד ערכתי את הפוסט הקודם, גילחתי ממנו שני משפטים מיותרים ופה ושם מילה אובר מתלהבת, ואמרתי לעצמי שמכיוון שזה בלוג אנונימי ונסתר איש לא יידע.

אחר כך חשבתי שוב על כותרת לבלוג – כל השמות המהוססים הטובים תפוסים. יש כבר בלוג שקוראים לו שידורי ניסיון  ויש גם אחד בשם כותבת מוחקת. ניסיתי לחשוב על מילים מקבילות כמו "בהרצה", אבל גם משהו בסגנון הזה יש כבר. חשבתי על משהו דו משמעי כמו "חלונות" (כאילו, תוכנת ההפעלה, אבל גם פתחים לעולם הכותבת?), אבל היות וזהו יומן שנכתב ומופץ במחשב, רציתי להיראות מעודכנת בכל העניין של הקוד הפתוח, ואנשי הקוד הפתוח לא אוהבים את מיקרוסופט.

אח"כ חשבתי על שמות של אוכל. שני המועמדים הסופיים שלי היו פירה – כי זה מנחם, וקרמבולה – כי זה אקזוטי. אבל מה אם יום אחד ייצא לי לנהל שיחה בקול רם, ואגיד "כן, אני כותבת בלוג, קוראים לו פירה"? זה יהיה נורא. אני אעדיף לקבור את עצמי במחית קרמבולות ולא להגיד את המשפט הזה.

בינתיים החלטתי להחליף את סימן השאלה במילים "סימן שאלה". אני מניחה שיש לי עוד כמה וכמה פוסטים לגבש את הפורמט ביני לבין עצמי, ועוד יהיו לי הזדמנויות להתחרט.

איזה יופי, הסתכלתי כרגע בעמוד הראשי של בלוגלי ויש מלא בלוגים ריקים! הוקל לי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: