18. טיולים

על אף שהמזגנים בבניין יו טל מי פועלים לייצר סביבה סטרילית, החום חודר פנימה. הדלתות האוטומטיות בלובי נפתחות ונסגרות בתדירות גבוהה מהרגיל. כל פתיחת דלתות מביאה איתה אוויר במרקם של תבשיל. ועל כל מצקת של אוויר במרקם תבשיל מתנפלים המזגנים, מרווחים את הפרודות, מדללים את הסמיכות ומורידים את הטמפרטורה מרותח לפושר, אבל עוד לא הסתיים התהליך וכבר שוב פתיחת דלתות ומצקת חדשה. עמדת האבטחה בלובי עמוסה מתמיד: הבניין מתמלא באנשים עם תג אורח לבן. אלה העובדים שקוצצו, הלכו הביתה ביום שקיבלו את ההודעה ועכשיו חוזרים אחרי שנרגעו וניצלו את מכסת ימי החופש, כדי להשלים טופס טיולים. הם יורדים למטה למינוס אחת ועולים למעלה לשירות לקוחות, כספים, טכנולוגיות, שיווק ומכירות, ממתינים מול הדלתות האטומות לתג אורח, מתקדמים במעברים הסבוכים בין הכוכים, מחפשים חתימות.

וובמאסטר לשעבר מקומה 3, ספר לנו על חברת ההייטק שאתה עובד בה עכשיו. על המשכורת היפה, הרכב ליסינג, החבר'ה – חבר'ה טובים, חבר'ה צעירים, יוצאי 8200. נשמע אחלה וובמאסטר. כל הכבוד. מה אתם עושים שם בהייטק? מה זה פורקס? משקיעים בבורסה בלי סוכן? ואיך יודעים במה הכי טוב להשקיע? אה, זה לא רלוונטי לך, אתה רק בצד הטכנולוגי? אבל החבר'ה, חבר'ה  טובים? וצעירים? אוקיי וובמאסטר. תצליח. אבל אל תנסה לעבוד עלינו. לא על משפחת יו טל מי. והנה עוד מחלקה ועוד עובדת: רכזת גיוס בקומה מינוס אחת שעכשיו היא בתפקיד בכיר בסוכנות כוח אדם. היא עולה כפורחת. עושה את התפקיד שהבוס של הבוס שלה עושה פה אצלנו! והמשכורת גבוהה יותר גם. בטח, פה המשכורות מחפירות. כולם יודעים. זוכרת איך בכית ביום שפיטרו אותך, רכזת גיוס? וכולנו באנו לכוך שלך לנחם אותך. כמעט התעלפת. הבאנו לך מים. כמה פעמים אמרת איזו טעות הם עשו. "הם לא מבינים" אמרת. "אפילו הסמנכ"ל אמר לי – אני לא מאמין שדווקא עלייך החליטו. מה הם השתגעו?". וככה זרקת מבט לכיוון רכזת גיוס מתלמדת שגם פוטרה באותו יום ואמרת "אני מבינה איך מפטרים אנשים שלא יודעים את העבודה", והיא נעלבה קצת, המתלמדת, אבל זה לא היה הרגע שלה. אמרת "אני מרחמת עליהם בתכלס", על משפחת יו טל מי. "אף אחד לא יודע את הדברים שאני יודעת". נשמה גבוהה רכזת הגיוס, וכמעט גם אומרת אמת. בהפרש של צעדים ספורים בלבד מהאמת. ונרצה אולי לפגוש את סגנית מנהל מרקום מקומה 4? בטח, למה לא. שלושה חודשים לא ראינו אותה. היא עשתה מהפך, הסבה. היא עכשיו מנווטת את כישורי השיווק שלה למטרה חברתית. גיוס כספים במרכז סיוע לפליטים. למי? לפליטים, לפליטים. נו אלה שמנקים פה בבניין. איך השתזפת, סגנית מנהל מרקום! רואים שאת עובדת בשטח. אבל מה זה קרה לפנים שלך? שבי פה רגע ותני לנו לחפש בך, החולי בחיוך שלך. העורף שלך נצרב והקשיח כולו, ונראה שהשמש חדרה לך מתחת לעור והמיתה שם משהו, ייבשה אותך מבפנים. ומה קרה לעיניים שלך ששוחות בדם?

את עורך תוכן רוסית לא ראינו עושה טופס טיולים. המפיקה סיפרה שמישהו ראה אותו בסופר בפתח תקווה, עובד בקופה. "בקופה! איזה נורא זה, ממש נקרע לי הלב". ומישהו אחר אמר לנו שזה בדיוק הסיפור של הידרדרות מעמד הביניים ושצריך לעשות על זה כתבה.

גם עורך המשחקים לא חוזר, הוא בהודו. ממילא כבר לא נשאר לו עם מי לעשות פגישת מחזור. מנהלת קשרי החוץ? התחרפנה מסינדרום פארק אפק. ראינו לפי הבגדים שלה – בכל יום היא באה יותר מכוסה, כמו ערימת כביסה מהלכת. וכל פעם בצבעים יותר משוגעים. ואביזרים! שרשראות ועגילים מאבנים כבדות, צעיפים ענקיים שנקשרים באלף סיבובים על הראש ומשאירים שובל ארוך – בוורוד בזוקה, ירוק רעל, צהוב ניאון, מנומר. כמו לוחמת שמתכוננת לקרב בשכבות הגנה רבות מצד אחד וצבעוניות רעילה מצד שני. לא יודעים מה בדיוק היה הקרב שהיא השתריינה לכבודו  – אולי הקרב בין אוצר המילים הקטן שלה והעולם הגדול. היא טסה לאמריקה עם המשפחה. יש לה שם מערכת תמיכה. מנהל התוכן גם, כבר שבועיים לא נמצא וכנראה לא יחזור. היה לו סיבוך של דלקת במעיים והוא נכנס לניתוח. שלחנו לו כרטיס החלמה מהירה ומפת שולחן מהודרת ממשפחת יו טל מי.

19. שיר