טוב, אז קודם כל – על גיא הסטודנט למשהו, שהוא בעצם הדוגמן מהקליפ של רוני, ועל מולי מדריך הקראטה שהוא בעצם דוגמן ממקומות אחרים, ועל ורה ומרינה, ועל
סיון מצילה שדרות, שאולי הפרט היחיד שנכון במשפט הזה הוא שקוראים לה סיון, ועל
יעל סטודנטית לקולנוע תל אביב שיכול להיות שהיא שחקנית (למרות שעל זה אני לא סגורה. לא ראיתי הבועה, אז מי שיכול לאשר שזו באמת היא בסרט ולא אחת אחרת עם אותו שם, אני אודה לו מאוד. וגם קצת אתאכזב, כי יעל סטודנטית לקולנוע תל אביב היא הפייבוריטית שלי וזה הופך אותי לפתייה)
(למרות שבאמת תהיתי איך זה שבגיל 32 כל מה שיש להגיד להגיד עלייך הוא שנולדת באשדוד ואת סטודנטית לקולנוע, זה קצת מחשיד)
על כל אלה אתם יודעים, נכון?
_____________________
ועכשיו התנצלות: אני ממש מצטערת שכל תיאורי האינטראקציה האנושית בבלוג כוללים את ג'וני דו. אני מניחה שנמאס לכם מזה וגם קצת לא נעים לכם ממני, שג'וני דו תופס חלק כה גדול מחיי. אבל מה לעשות שהוא החבר הכי טוב שלי, שלא לומר החבר היחיד שלי בעולם כולו. אז אני מתנצלת, תתנחמו בעובדה שלי זה כואב יותר.
ג'וני אמר לי דבר מעניין: הוא אמר שדן עו"ד חיפה מזכיר לו את הדמויות שטום קרוז משחק בסרטים. זה נשמע לי הגיוני, ולכן עשיתי מאמץ, ובדרך לא דרך מצאתי סיכום ישן משיעור קולנוע שניתחו בו בין השאר את הדמויות שמשחק טום קרוז בסרטים.
אני אתאר לכם בקיצור, כי לא יהיה לכם מבחן על זה: טום קרוז משחק צעיר מצליח ושחצן, שעושה מעשים פזיזים בשל יהירותו, ואז עובר חווייה מפכחת ולומד את הלקח. זה הנרטיב של טום קרוז.
תחשבו על זה, זה נכון – אהבה בשחקים, קוקטייל, ג'רי מגווייר, איש הגשם, בחורים טובים, כולם עונים פחות או יותר לכללים האלה. ובטח יש עוד.
בנוסף לכך – בואו לא נשכח שטום קרוז ודן מנו הם שניהם נמוכים, חתיכים ויש להם שיער חום קצר. זה לא סתם. אחרי הכל, מה הסיכויים שכוכב קולנוע אמריקאי ומשתתף בריאליטי ישראלי יהיו שניהם נמוכים עם שיער חום? מקרה זה בטח לא.
עכשיו תחזרו שניה ללמעלה של הפוסט, איפה שכתוב שכולם שחקנים וזה. ותחשבו, נניח, רק נניח, שהישרדות היא מתוסרטת. ובתסריט, יש תבניות קבועות של דמויות. ודן, הוא נופל יופי לתבנית של טום קרוז. אז לפי התבנית הזו אפשר לנחש מה יקרה בהמשך. צעיר שחצן כבר יש לנו, מעשים פזיזים הוא כבר עשה כשהדיח את עומר וניסה להדיח את נעמה.
יש שיגידו שהנפילה כבר באה, בדמות אובדן השליטה בשבט והדחת ויקה. אבל סביר להניח שזו לא הנפילה כי בכל זאת, הסידרה רק התחילה. ואם טרחו לבנות את דן בצלמו של טום קרוז, לא מתכננים להיפטר ממנו כל כך מהר.
אז לפי הנרטיב הזה, מה שצפוי לקרות לדן הוא שהוא ישלם על מעשיו ויודח, וזו תהיה החווייה המפכחת שלו, ואז הוא ילמד את הלקח ויגאל את עצמו באמצעות המשימות על אי המתים, ויחזור דרך אי המתים לגמר. זו תחזית סבירה למקרה שהישרדות מתוסרטת.
רק מה, באי המתים נמצא עומר, וגם לעומר יש נרטיב. נרטיב של נקמה. וזה כמובן הנרטיב של אמ…. קלינט איסטווד.
טוב, אני לא באמת יודעת של מי הנרטיב הזה. אבל נו, סיפור נקמה, כולם מכירים. מישהו שעשו לו עוול, והוא מחכה להחזיר, ועובר שלב שלב, אדם אדם, עד שהוא מגיע לעושה העוול בכבודו ובעצמו.
והיה ברור שזה הסיפור של עומר, מרגע שראינו אותו בונה לעצמו מלון דירות קטן על האי, ומספר שלא הגיע לו להיות הראשון שעף בגלל איזו קומבינה שאירגן איזה גמד. אז אם הישרדות מתוסרטת, למה לבנות את הסיפור הזה רק כדי לקטוע אותו באמצע? זה נורא לא מספק. בריאליטי לא גודעים את הסיפור באיבו, זה לא טוב לקתרזיס של הצופים (ראו איך שילמו ברייטינג של אמריקן איידול על העפתו המוקדמת של סנג'איה).
כך שבעצם התחזית שלי פוגעת בסוף הרצוי של סיפור דן או בסוף הרצוי של סיפור עומר. אם הישרדות מתוסרטת, ממש מעניין אותי איך פתרו את הבעייה הזו. אולי סידרו שדן יעבור את החווייה המפכחת שלו בלי להיות מודח? אולי סידרו שדן וגם עומר יעלו לגמר מאי המתים?(סתם נו, לא באמת התכוונתי. זה היה בצחוק. בצחוק! לכו מפה)
_____________
לסיום אני רוצה להציג את עצמי: נעים מאוד, אני האישה שחשבה שסנג'איה ייקח מקום שני באיידול. שבאמת חששה ששירי מימון עלולה לזכות בכוכב נולד ולכן סימסה יותר מדי פעמים לנינט. אני זו שהאמינה שלאורבך יש סיכוי באקדמיה לצחוק, שמעולם לא ראתה את הפייבוריטית שלה מגיעה לגמר של אמריקז נקסט טופ מודל, שעדיין מקווה שחמלל"ו ינצחו בפרויקט ביפ. כל מתחרה שאני מסמנת, כל פייבוריט שאני מנבאת שיגיע רחוק, עף קיבינימט בפרק שלאחר מכן. בכל זאת אני מסתכנת ומפרסמת את הפוסט הזה בפניהם של לא פחות מעשרה אנשים, כי אם אחד הדברים שאמרתי יקרה, אני אצא נורא חכמה.
(וגם אם לא, אני מאמינה שאצא בסדר כי השתמשתי הרבה פעמים במילה "נרטיב" )
ינואר 16, 2008 בשעה 10:23 am |
לא רואה הישרדות, אבל למיטב הבנתי מאוד יכול להיות שההדחה של ויקה היא דווקא כן הנפילה, מה גם שאי המתים הוא לא תיקון מהז'אנר הטום קרוזי, תיקון טום קרוזי חייב להתרחש בסביבה חברתית כזו שבה דן-קרוז לומד להכות על חטא ולשנות את דרכיו, לא בבדידות של אי המתים בה הוא יוכל להתבונן לתוך עצמו.
ינואר 16, 2008 בשעה 10:46 am |
וואלה, אתה צודק עם אי המתים.
ובכל זאת קשה לי להאמין שכבר בפרק 5 הם מגיעים לאמצע העלילה של דן, כי נראה לי שהוא צפוי להישאר שם עוד תקופה. לא יודעת.
תתחיל לצפות ותגיד לי מה דעתך! שום דבר שאני כותבת עליו אתה לא רואה!
ינואר 16, 2008 בשעה 11:29 am |
זה בגלל שאני לא רואה כלום, אבל אני מסוגל להשתתף ולו חלקית בדיון על 'בובות' אם את בעניין.
ינואר 16, 2008 בשעה 12:08 pm |
סוג של גאוני, גם אם דן מיודענו יפול בתוכניות הקרובות (אני רק מקווה שנעמה הכלבתא תפול קודם, כיחס, איזו אישה מגעילה). אבל אני בכלל מגיבה לשם מטרה אחרת:
חמללו?! כאילו. חמללו?? מה לגבי כל מי ש*באמת* מצחיק כמו האחים טרוס, או דורון וגרופר?!
ינואר 16, 2008 בשעה 12:34 pm |
תודה רבה רחלי. אני ממש מקווה שהוא לא ייפול ולו רק כדי שאהיה מרוצה מעצמי ואוכל לשלוח קו"ח לעיתונים ולהציג את עצמי כפרשנית מבריקה.
כן חמלל"ו. מה אני אעשה. הלב (כן, הלב!) לא מתייעץ איתי בבחירה. נכון שלחמלל"ו יש בעיה, שהם לא יודעים להרים להנחתות, אין אצלם סטרייט מן כמו דורון או האח טרוס. אבל הם נורא חמודים לא?
ינואר 16, 2008 בשעה 4:15 pm |
קודם כל, שכחת את "ונילה סקאי". מה שאומר שדן צריך ליפול עם הראש לתוך מדורה ושישרפו לו הפנים. אבל כנראה זה לא קרה.
לצערי/מזלי אין לי כרגע טלויזיה בחיים, כי עברתי למעונות ואין שם חיבורי אנטנה. אבל בעצם את הישרדות יש גם באינטרנט… טוב, לומשנה.
ינואר 16, 2008 בשעה 4:35 pm |
האמת שבהמשך השיעור דיברו על הבעייתיות של טום קרוז, כי עד איזה גיל הוא יכול לשחק את חוויות ההתבגרות האלה? ובאמת הקריירה שלו די מדשדשת היום, כשהוא מבוגר מדי לשחק את הדמות הזו (ויכול להיות שזה גם בגלל שהוא סיינטולוג מטורף שמתעקש ללא הצלחה יתרה להוכיח לעולם שהוא סטרייט).
ונילה סקאי גם הוא היה סיפור על צעיר שחצן ופזיז שמאבד הכל ועובר חוויה מפכחת, רק שאחר כך הסרט נמשך ונמשך בלי סיבה ברורה.
תראה באינטרנט, נו. יכול להיות שתגלה שאתה אחד מאלה שרוצים שדן ייפול לתוך מדורה
ינואר 16, 2008 בשעה 5:35 pm |
בסרט האחרון שלו (שיורד עכשיו באימיול) הוא כבר משחק פוליטיקאי. אפשר להוסיף לרשימה גם את צבע הכסף, ואולי את עיניים עצומות לרווחה.
ינואר 16, 2008 בשעה 6:37 pm |
אני תוהה. לי די ברור שהישרדות, כמו חברותיה לריאליטי, מתוסרטת. כלומר, קל לראות שהפרקים מבוימים, ורק נותר להסיק שגם התסריט כתוב מראש. והייתי בטוח שזו ההנחה הרווחת, אבל מלבדך, עוד לא ראיתי מישהו שמכריז על כך באופן גלוי.
ינואר 16, 2008 בשעה 7:53 pm |
את פשוט מבריקה.
עלית פה על משהו.
זה לגמרי נכון.
זה ברור כשמש, או כפן של אחת המתמודדות.
כולי ציפייה…
ינואר 16, 2008 בשעה 9:02 pm |
בואו נחכה עם המחמאות על הברק והתעוזה שלי, ונראה אם דן לא עף על טיל מהשבט ומהסדרה בכלל תוך שני פרקים.
וכן, כשרואים שזה מבוים, עולה השאלה האם זה גם מתוסרט, ואין לי תשובה חד משמעית.
עכשיו שקט, יש הישרדות! עומר פוגש את ויקה באי המתים!
ינואר 16, 2008 בשעה 9:13 pm |
איזה מלך העומר הזה, איך אני מרוצה
ינואר 16, 2008 בשעה 9:39 pm |
חבלז ששקד.
אני גם מרוצה מהוראות הבימוי: "מולי, תחזיק את התפילין נמוך יותר, עוד קצת.. בדיוק מתחת לריבועים בבטן, יופי."
"לכל הצלמים, מעכשיו כל צילומי המדיום שוט חייבים להכיל את הדדים הצפים של נעמה ומרינה וכמה שפחות את הפרצופים"
"על מנת לשפר את איכות צילומי המשתלה, יש להכניס בקדמת הפריים עלה גדול במיוחד של פיקוס".
ותהייה קיומית, האם מבחני הבד של התוכנית כללו צילומי ישבן ? כי יש לכמה מהפוסטמות האלו אחוריים מוצלחים במיוחד..
ינואר 16, 2008 בשעה 9:40 pm |
אוי, מולי והתפילין, אלכס והמעילים (והאננס!) – כמה צחקתי! עד עכשיו זה פרק גדול
ינואר 16, 2008 בשעה 9:51 pm |
לערוף את הראש!!!
העידן הזה בטוח מחלטר בתור רוצח סדרתי…
ינואר 16, 2008 בשעה 9:54 pm |
ראית איך מושיק כמעט חטף שבץ שם? הוא היה סגול!
כל הפרקים עד עכשיו היו כאלה מעולים?
ינואר 16, 2008 בשעה 10:02 pm |
האמת שהפרק הזה מוצלח במיוחד. אין מה לומר.
רק חבל שזה מחולק לשני פרקים ולא רואים מי עף היום…
ינואר 16, 2008 בשעה 10:08 pm |
יאללה סבאנה!
מי הביא לכלבה המניקוריסטית קרם פנים?
ינואר 16, 2008 בשעה 10:14 pm |
עכשיו אני בדאון. איזו תחושת ריקנות יש אחרי שהפרק נגמר.
חבל שהתחלתי לצפות בזה, אני אומרת לך.
ינואר 16, 2008 בשעה 10:14 pm |
איזה כיף שמעיפים עוד ג'יבאריסט לשחק על האי של עומר!
גם יום שבת יהיה טוב, פרק אכילה זה תמיד טוב…
ינואר 16, 2008 בשעה 10:16 pm |
כן אבל עד יום שבת יש יותר מדי זמן.
ידעתי, בגלל זה לא רציתי לצפות בהתחלה – הסדרה הזו שואבת מדי.
אחרי פרויקט ביפ אין כזה דאון.
(אני ממש מקווה שויקה לא תפתיע במשימת האכילה)
ינואר 16, 2008 בשעה 10:19 pm |
אין מצב שהיא מכניסה לפה אחד מהשרצים האלה, בטח לא זה שזז…
לא יודעת איך הוא יאכל את זה, אבל היא בטוח לא תנצח.
לי דווקא יש היי לקראת הפרק הבא…
יום שבת ממש מעבר לפינה. חמישי בדרך כלל עובר מהר, בשישי יש טופ מודל וארוחה משפחתית (כי ככה ביקשו בפרסומת), והופ! שבת, ורק נותר להמתין לערב.
אבל פרקי ההדחה משמעותית פחות מוצלחים, כי כולם מקשקשים כל הזמן ולוקח נצח עד שמעיפים מישהו.
אבל יהיה בסדר. אני מבטיחה (שזאת הבטחה מפוקפקת, אבל עדיין).
ינואר 16, 2008 בשעה 10:25 pm |
הלוואי והייתי מצליחה לשמר את ההיי. אני נורא מתבאסת מלראות אח"כ וויל וגרייס, ולנסוע לעבודה, ומזה שאין לי בריתות לכרות ואין לי בנדנה ואני לא צריכה להיצמד לעמוד עץ כאילו חיי תלויים בזה ואני לא מפורסמת. באמת.
אבל אם את מבטיחה, אני אשתדל להדחיק את זה.
(זה בדיוק מה שרוצים שנחשוב, שאין מצב שהדוגמנית תאכל שרצים. ואז היא תפתיע, הנבלה! הו אלוהים, תן לעומר להישאר על אי המתים. אני רוצה לשמוע שוב את מכת התוף הדרמטית הזו כשהוא רואה את אחד מחברי ג'יבארו יורד מהסירה)
ינואר 16, 2008 בשעה 10:36 pm |
אז זהו, וויל וגרייס זה מבאס, בשביל זה יש בחורצ'יק שמכריח אותי לראות כדורגל.
וגם עוד אין לי עבודה, אז אני מעבירה את ימי בשיטוטים חסרי תכלית בכל מיני שדרות ומלכים בעיר…
אז אולי אני נוטעת בך תקוות שווא… אבל אולי לא.
(אין מצב שההפקה נותנת לה לאכול את זה. אין מצב. כמו שההפקה אמרה לאמא של אילנה למשוך בחבל לאט ובטיפשיות… אני מסרבת להאמין שהם יפטרו מהממורמר כל כך מהר. אבל מצד שני יכול להיות שהם ילכו על הפוך על הפוך… אני נקווה שלא)
ינואר 16, 2008 בשעה 10:37 pm |
היום ראיתי חלקית את הפרק בגלל כל הבלבולי מוח שלכם.
כמה הם מזיינים ת'שכל עד שקורה משהו. איזה שעמום. ועד שקורה משהו, איזה שטויות. לגרור אנשים. מה הבעיה להפריד אותם מהעמוד, עושים להם מוּץ והם ישר עוזבים את העמוד.
ינואר 16, 2008 בשעה 10:40 pm |
זה לא נכון! מושיק היה סגול! הוא היה סגול!
יאללה יאללה, תחזור לקיבוץ
ינואר 16, 2008 בשעה 10:41 pm |
מוץ? כזה שמפרידים מהתבן?
אני גם הייתי הולכת על דגדוגים.
אין ספק שבגרסא המקורית יש הרבה יותר אקשן ופחות פטפוטים.
ינואר 16, 2008 בשעה 10:45 pm |
לא ראיתי יותר מדי מהגרסה המקורית, אבל לטעמי יש שם יותר משחק גרוע (לא מבחינת אסטרטגיה, מבחינת התנהגות לא טבעית מול המצלמות), יותר פרסומות עלק סמויות מעליבות, והמנחה פחות טוב מגיא זוארץ.
ינואר 16, 2008 בשעה 10:48 pm |
אף אחד לא פחות טוב מגיא זוארץ.
נקודה.
ינואר 16, 2008 בשעה 11:40 pm |
אוי, כמה שזה היה מצחיק! כבר הרבה זמן לא מצאתי את עצמי יושבת מול הטלוויזיה וצוחקת ככה.
"קודם כל מעילים לבנות!" רק לי נראה היה שיעל משתיקה את הפמיניסטית הפנימית שבה?* ושמשה ממש לא מרוצה מהעניין?
*אני מקווה לפחות שיש פמיניסטית פנימית בתוכה. יכול להיות שאין וסתם התלתלים מבלבלים אותי.
ינואר 16, 2008 בשעה 11:48 pm |
(לא רק מעילים לבנות, הוא הביא גם אננס!)
יעל כבר לא הפייבוריטית שלי. עיצבן אותי שהיא הכריחה את משה להיות שמח כשהם התאמנו לשווא במשיכה בחבל. שתעזוב אותו בשקט
ינואר 17, 2008 בשעה 1:03 am |
כן, כמובן. איך שכחתי את האננס.
והפרצוף שהוא עשה במשימה כשעידן (?) סיפר שהוא אפילו לא ביקש את הברזנט? כל כך ריחמתי עליו באותו הרגע! תכ'לס, הוא כזה חא-מוד ומלא חמלה (ואני אומרת את זה בלי טיפת ציניות). כמובן, אם אני הייתי שם גם אני הייתי נובחת עליו פלוס, אבל עדיין. כו-לו כוונות טובות.
נראה לי שהוא לא הבין את המשחק כל כך.
ינואר 17, 2008 בשעה 1:07 am |
בלעט. הייתי בעבודה. מישהו רוצה לתקצר מה קרה?
ינואר 17, 2008 בשעה 1:18 am |
וובכן ראי, הפרק ששודר היום הכיל:
90% פרשנויות על דברים משעממים, מתוכם 25% במשתלה,
1% שרירי בטן גברים,
2% חזות מסולקנים נשים,
2% אננס,
1% מעילי גשם ירוקים,
0% ברזנט,
0.5% תפילין+יהדות בשנקל (כן כן – שנקל!),
0.5% קרקר וגבינות לפנים,
3% פרסומת סמויה.
אגב, לי זכור שבאחד הפרקים הראשונים מולי או מישהו מהכוסונים אמר על עצמו: "כולם יודעים ש-X (השלימו את השם) לא הולך לישון בלי טלויזיה וכוס ספרייט". תהיתי לעצמי מי לעזאזל הולך לישון עם ספרייט, ואז ראיתי שזה אחד מהספונסרים. האם יתכן? האם אמרו לו: "תגיד שאתה שותה ספרייט לפני שאתה הולך לישון"???
דבר נוסף: שמתם לב לשינוי הפרס למליון שקלים? מסתבר שמדובר בקבלן נוכל! הידד!
ינואר 17, 2008 בשעה 1:20 am |
גיא. גיא לא הולך לישון בלי בקבוק ספרייט ליד המיטה.
למה אני זוכרת את זה זו כבר שאלה טובה אחרת.
ינואר 17, 2008 בשעה 7:10 am |
מוץ זה גרסת הדגדוגים של ערסים. קשה להסביר. זה כשאני בא לתלוש לך את הביצים בתנועה מהירה ומאיימת, אבל בלי לגעת בך ותוך כדי כך עושה עם השפתיים מוץ. תתאמני מול המראה.
לגבי דן, גם יש לי רעיון. אבל בלי תיאוריות קונספירציה וסיפורי מוסר הוליוודיים.
הוא גרסה ישראלית טיפוסית למקיאווליזם. בגרסה המקורית, כדי לשרוד צריך לעשות כל מיני דברים פויה אבל לנסות להצטייר כירא שמיים בעל כוונות טובות כי מה שקובע זה מראית העין.
לגרסה הישראלית נוספה מטרה נוספת, מלבד לשרוד – לא לצאת פראייר. זו גרסה הרבה יותר מאתגרת כי היא דורשת ויתור על כמה אמצעים שמאפשרים לשרוד כמו הצנעת היותך מניאק שיודע שהוא מניאק. אני מניח שכדי להצליח בזה צריך להיות הרבה יותר חכם או הרבה יותר חזק. ודן, לא נראה לי שהוא מפרק אטומים שם בז'ונגל ואיך שהוא התבכיין לנעם כמו, טוב אני לא אגיד כמו מה, על איך הבנות הולכות להעיף אותו. בעוד הגרסה המקורית דורשת מהנסיך להיות מפחיד אך להימנע מלהיות שנוא, דןדן מפחד ושנוא. בקיצור גרסה נלעגת.
ינואר 17, 2008 בשעה 9:48 am |
רחלי – קודם כל לעבוד בלילה זה מעניין. דבר שני, אדר תמצתה את זה יפה. אני רק אוסיף שציפיתי לראות את דן בודד ואומלל, ובסוף הוא רק היה מבואס-לייט כזה, ורוב הפרק ג’יבארו היו עסוקים בלכעוס על אלכס. ובהתחלה ג’יבארו ניצחו במשימה ואכלו קרקרים, אבל בסוף הם הפסידו בחסינות, ובפרק ההדחה יעיפו את אלכס, או אם ירצו לעשות הפתעה אז את סיון.
לא-
הוהוהוהוהו
משעמם, מה? מזיינים ת’שכל, מה? בסוף אתה נופל לניתוחי האישיות של דן כמו כולנו.
בינתיים תיאוריית טום קרוז שלי לא עומדת במבחן, דן נשאר מניאק כתמיד.
לא גאון, לא חזק, מפחד ושנוא – אולי. אבל אני רוצה לראות אותו עוד הרבה הרבה
ינואר 17, 2008 בשעה 10:31 am |
אותי בעיקר משעשע לקרוא את ההתפתחויות של התגובות שלך.
(אבל אני לא צוחקת! לא צוחקת! חוץ מזה, בלוג שלך, את בטח יכולה למחוק את ארבע התגובות הראשונות פלאס זו שלי ואף אחד לא ידע בכלל בכלל)
ינואר 17, 2008 בשעה 10:34 am |
זו לא התפתחות מאמי, זה פשוט קופי פייסט אחרי קופי פייסט, כשבכל פעם הייתי צריכה לשנות את הניסוח בשורה אחרת כדי שהוא לא יגיד לי "תגובות זהות זוהו! לכי מפה!"
פאק, שעה בזבזתי על להדביק את אותה תגובה 200 פעם, רק כדי שבסוף היא תעלה 200 פעם במכה.
ומחקתי, מחקתי. רק את ועוד תשעה אנשים ראיתם
ינואר 17, 2008 בשעה 11:02 am |
יא, לא קראו לי "מאמי" כבר כל כך הרבה זמן!
ינואר 17, 2008 בשעה 11:14 am |
דן הוא מהגברים האלה ששוכבים איתם ואז מצטערים על זה.
ינואר 17, 2008 בשעה 12:25 pm |
או מהגברים שמצטערים על זה שלא שוכבים איתם
ינואר 17, 2008 בשעה 1:04 pm |
משעמם ומזיינים ת'שכל. אבל רציתי לנסות פעם, לראות ממה העם מתרגש ואז לטפוח לעצמי על השכם על זה שעדיין יש לי סף גירוי של זונת רחוב.
אבל מה שאפילו יותר יפה, הצלחתי לגרור אותך להתייחס אלי בלי להזכיר את המילה קיבוץ.
ינואר 17, 2008 בשעה 1:29 pm |
* קיבוץ
ינואר 18, 2008 בשעה 6:45 pm |
לא – הרגת אותי מצחוק.
איזה כיף שבניגוד לכל הפוסטמות שמסתובבות במעגל התגובות של הבלוג הזה אפשר למצוא קרן אור גברית ואינטיליגנטית. תאמין לי, הייתי עושה איתך ברית ומדיח את עידית מראש הבלוג הזה, אם זה לא היה עולה לי בבריאות ובהוצאות נסיעה.
אגב, אם כבר מדברים, מחר פרק הדחה. על רקע זה, הנה שאלה: איך זה שאפאחת מכן עדיין לא העלתה את הקונספט המבריק לנהל הישרדות וירטואלית כאן בבלוג?
—-
אחרי מחשבה של דקה הבנתי היטב שאין שום שחר למשפט האחרון. הוא פשוט ריק מתוכן ומשמעות. אבל עדיין, הוא מצטלטל היצב, כזמירות חסידים צעירים וחלקי עור פנים בצפת בליל זלעפות.
ינואר 18, 2008 בשעה 9:45 pm |
רגע רגע – מה אלכס עשה שעכשיו כולם זועמים עליו? (ואגב, לעבוד בלילות זה כמעט בדיוק כמו לעבוד בבקרים, חוץ מזה שאחרי שחוזרים מהעבודה בלילה יש לגיטימציה להתקע מול המחשב אינספור שעות – כי קמים מחר מאוחר וחוצמזה – כרגע חזרת מהעבודה. בקיצור. עבודה בעיניים. סליחה, במשתלה.)
ינואר 18, 2008 בשעה 9:59 pm |
כלכלן,
כשאתה אומר פוסטמות, אתה מתכוון אלילות אינטלקטואליות עם גוף של מיליון דולר וחוכמת חיים עצומה?
(כשאני אומרת חוכמת חיים אני לא מתכוונת לציצים)
ינואר 19, 2008 בשעה 1:26 pm |
אלוהים, יש דבר עצוב יותר מלהיות מודח מבלוג?
רחלי – הנה הפרק
יש לי תחושה רעה בקשר לעומר וויקה היום.
ינואר 19, 2008 בשעה 2:44 pm |
עידית – סרטן אשכים, בתקופת השואה, בערב יום כיפור, תוך כדי שחזיר נאצי מעלעל לידך בבוז בעיתון הילדים המצליח פילון. זה יותר גרוע.
לוטה – לא, לא בדיוק לזה התכוונתי.